בס"ד

ה. "הישמר לך פן-תשכח את ה' אלוקייך"(דברים ח,יא)

לאו זה הוא אזהרה לבעלי גאווה וגסי רוח(סוטה ה.) הלועג לזולתו, עושה זאת בדרך כלל מתוך תחושת גאווה ועליונות ומתוך שהוא מחשיב עצמו לחכם וגדול מאחרים. לו היה מכיר בחסרונותיו שלו, לא היה מגנה את חברו או לועג לו. חכמינו ז"ל גם קובעים שעון הגאווה כה חמור, עד שהגאותן נחשב כעובד עבודה זרה ומי שבידו מידה רעה זו אינו זוכה לקום בתחיית המתים. חומרתו של איסור זה גדולה פי כמה כאשר אדם מגדיל את כבודו על ידי השפלת הזולת. על כך אמרו חז"ל (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א) המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא.

"לא תחללו את שם קדשי"

פסוק זה בא להזהירנו שלא לגרום לחילול השם. הלאו האמור מורכב מכמה חלקים (ראה רמב"ם ספר המצוות, לא תעשה סג) שאחדים מהם נמצאים גם בדיבור לשון הרע.

א. העובר על מצוה ממצוות ה' בלא שתהא לו תועלה והנאה גשמית, נחשב כמורד בה' יתברך הפורק מעליו עול מלכות שמים להכעיס והוא נקרא מחלל שם שמים. המספר או המקבל לשון הרע נכלל גם הוא בהגדרה זו.


ב. ענין נוסף של חילול השם הקשור בלשון הרע הוא הזילזול במצוה זו. כאשר אדם אוכל בשגגה נתח חזיר וחברו מעיר לו על כך ,הוא יזדרז מיד לפלוט את הבשר האסור מפיו לעומת, כאשר מוכיחים אותו על שהוא מדבר לשון הרע הוא ימצא אלף סיבות ותירוצים להצדיק את מעשהו: הוא יטען כי דבריו אינם נחשבים לשון הרע וכי אותו אדם הוא כזה שמותר לדבר עליו ולגנותו. נמצא שלא רק שאינו מוכן להאזין לתוכחה, אלא ייתכן גם שככל שתנסה להוכיח את גודל עוונו. הוא עוד יוסיף וירבה לדבר לשון הרע כדי להוכיח שדבריו מותרים. התעלמות מוחלטת ממצוה אחת ממצוות ה' וזילזול בה, זהו חילול השם.


ג. קיים עוד היבט חשוב לחילול השם הקשור בלשון הרע - כאשר אדם נכבד וחשוב חוטא, הוא משמש דוגמא לאחרים שינהגו כמוהו . אי לכך, מובן כי אדם שלומד תורה, גדולה פי כמה חובתו לנצור את לשונו מרע.

עד כאן להיום..תודה רבה לבורא עולם שזיכני לכתוב מתוך את ההלכות.
יהי רצון שהם יכנסו לנו טוב טוב בראש ולא נעבור עליהם חלילה.

יהי רצון שהלימוד הזה יהיה לזכות עם ישראל שכולם יחזרו בתשובה שלמה
לרפואת כל עם ישראל , להחזרתם של החיילים השבווים הבייתה בעזרת השם!
ולעלוי נשמתם של

שמעון בן זילפה
אברהם בן שמחה
שמחה בת חנה
סיטי בת שמחה
שרה בת שמחה

זכרונם לברכה