קשה מאוד לחיות עם תחושה שכמעט כל מה שאתה עושה הוא טעות, ותמיד היה יכול להיות יותר טוב.
סתם לשם האיזון, אני לא כזאת, אבל אחד הדברים שעוזרים לי בחיים, ברגע שגיליתי שמשהו שעשיתי הוא טעות - קטנה או גדולה - זה להבין שעשיתי את הכי הכי טוב שיכולתי תחת התנאים שהיו ברשותי. זה מאוד מקל את הסליחה העצמית.
אני חושבת שהדרך להתגבר על זה זה לא לשנות את זה, כי זה כמו להלחם ברוח רפאים - אין סיכוי להצליח, אלא להבין שבכל רגע ורגע אתה כן עושה את המיטב שבתוכך. בכל רגע נתון יש לך מצב רוח מסויים, יש לך תחושות מסויימות, מצד פיסי מסויים, אילוצים חברתיים מסויימים, יחסים וקשרים אישיים שיש להם חוקי משלהם שאתה חייב לפעול לפיהם. דע שכל החלטה שאתה מפיק עקב הנתונים שנמצאים במוחך באותו זמן, היא הטובה ביותר שאתה יכול להפיק תחת אותם נתונים, ולא משנה כמה זמן חשבת על אותו צעד כדי לעשות אותו. זה גם לא חשוב אם בחרת לעשות את הצעד ע"י הטלת מטבע.
כשאני אומרת "להתגבר על זה" אני מתכוונת לתחושת הקלה, להקל על הביקורת העצמית ותחושת ההחמצה ושכמעט כל מה שאתה עושה הוא טעות ויכול להיות יותר טוב (פרפקציוניסט שכמוך ). הכוונה היא לנטרל את התחושה המעיקה. לא להיפטר מהתכונה.
אפשר להסתכל על כל ההלבטויות שלך וההססנות שלך והחיים שלך בדיעבד, בצורה מעט שונה:
זו תכונה מאוד מאוד חשובה לנסות לצפות את העתיד, את התרחישים העשויים לקרות, לנסות לצפות את תגובותיהם של האנשים ושל עצמך, וגם להפיק לקחים. יש לזה דרישה בשוק, וכמובן במערכת הביטחון, בחיל האוויר למשל - הפקת לקחים. אחד הדברים שיותר יעזרו לך לדעתי זה לנסות ולהפוך את ההתלבטויות לתצפיות ולנסות לדייק בהן ככל האפשר. כך אתה ממשיך להיות מי שאתה, אבל במקום להתמקד בתחושה הלא נעימה שתמיד יכול להיות יותר טוב, תתמקד בדיוק של התצפיות ובדיוק של הפקת הלקחים שלך.

תקציר של כל מה שכתבתי על רגל אחת:
1. להבין שאתה עושה ומחליט בכל רגע ורגע את הטוב ביותר תחת הנתונים הקיימים - זה להקלת ולסילוק התחושה הלא נעימה.
2. להוציא מתוק מעז. תשכלל את התכונה הזו ע"י התמקדות בדיוק ופחות בתחושה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...