חרפת השנור הצה"ל - 26/2/2008
התמיכה בחיילים, ובמיוחד בחיילים קרביים, הפכה לסוג של עגל זהב, המטשטש כל שיפוט בתוך הצבא ומחוצה לו. עפר שלח חושב שהגיע הזמן שצה"ל, עם תקציבו האדיר, ייקח אחריות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

לפני כמה שנים הודלף לעיתונות מכתב, שכתב נגד בחטיבת הצנחנים בניסיון להתרים חברות כדי לשפר את תנאי השירות בפלוגתו. האיש, שנסחף קצת בניסיון להשיג את המטרה, תיאר בצבעים קודרים את תנאי החיים בבתיהם של חלק מהלוחמים. הכותרות זעקו על "צנחנים רעבים"; מפקד החטיבה אביב כוכבי אמר בתגובה שלוחמי החטיבה מגיעים מכל השכבות של עם ישראל, והמצב של חלק מהשכבות האלה אינו פוסח גם על החיילים היוצאים מתוכן. בצבא, עם זאת, אין חיילים רעבים - והוא אף עושה כמיטב יכולתו לסייע לחייליו בשובם הביתה.

העלבון של צה"ל ושל החטיבה המובחרת שלו היה מובן ומוצדק. אלא שרק מעטים קישרו בין הידיעה הזו לבין סיפור אחר, אותו פרסם הצבא בהבלטה רק כמה שבועות קודם לכן: משפחתו של קצין בסיירת הצנחנים, שנפצע בפעילות בשטחים, תרמה ליחידה אפודי מגן מסוג מתקדם, שלא היו ברשותה. דובר צה"ל היה זה שהעביר לעיתונים את התמונה של המשפחה הגאה עם מפקדי היחידה, עוד הוכחה לקשר האמיץ בין הצבא לעם.

רק מעטים מחוץ לצבא, ואף לא אדם אחד בתוכו, עמדו על הבעייתיות שבתמונה הזו, בלי קשר למסירותה ולרצונה הטוב של המשפחה התורמת. רק מעטים הרהרו בקול רם שאם סיירת הצנחנים צריכה אפודי מגן משובחים, צה"ל צריך לספק לה כאלה - ואם לא, היא אינה צריכה לקבל אותם גם כתרומה. מעטים עוד יותר אמרו שצבא, שמפקדיו מתהדרים בתרומה אזרחית של אמצעי לחימה, אינו יכול לבוא בטענות כשנגד נמרץ מדי משתמש בדימויים ציוריים על עוני ומחסור, כדי לשנורר תרומה למסיבה.

במערכת היחסים הסבוכה שבין צה"ל לחברה הישראלית, הפכה התמיכה בחיילים, ובמיוחד בחיילים קרביים, לסוג של עגל זהב, המטשטש כל שיפוט בתוך הצבא ומחוצה לו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
וופלה וקולה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
סכומים אדירים מושקעים בקמפיינים פרסומיים משונים. נתונים מעוותים מודלפים לתקשורת, הששה להפציץ כותרות כמו "אחד מארבעה לא מתגייס", בלי להתעכב על כך שמדובר בעובדות דמוגרפיות הנובעות מהסדרים פוליטיים (חרדים) או ממדיניות של הצבא עצמו (נשר נפשי). וצבא הממומן מסכומים אדירים - כ-40 מיליארד שקל, פרי עבודתו של כל ישראלי במהלך חודש שלם בשנה - מתהדר בתרומות לצרכים מבצעיים ולרווחת החייל, למה שאמור להיות ממומן מתקציב הביטחון ולמה שלא.

רק מעטים מבינים את הקשר בין הערבוביה המגונה הזו, ויתור מודע של הצבא על ערכיו, לבין טשטוש המושגים שבא לידי ביטוי בהפעלת הכוח הפחדנית בימי מלחמת לבנון השנייה, מתוך תפיסה ש"החברה לא מוכנה לקורבנות" - בעוד שבפועל החברה היתה מוכנה לקורבנות, אולי אפילו יותר מדי, והצבא הוא שהמציא לעצמו עולם צללים מלא חשש ואי הבנה.

ולכן יש לברך על החלטתו של סגן הרמטכ"ל דן הראל, לקבוע קריטריונים חמורים לאיסוף תרומות על ידי יחידות צבאיות. בידיעה שפרסם על כך מעריב קבל חייל: "אם לא ייתנו לנו לאסוף תרומות נאלץ לשתות קולה ולאכול ופלים במסיבות שלנו".

אולי מעכשיו יבהירו המפקדים, מהראל ומטה, לפקודיהם, שהסיסמה העתיקה "זה מה שצה"ל מנפק" עדיין תקפה. אולי ייפסקו המחזות המגונים של ערבי יחידה ממומנים ממקורות פרטיים, שכל מי שהיה בהם אי פעם הרגיש אי נוחות כבדה. אולי יעבור המסר הפשוט, שהחברה הישראלית נותנת לצה"ל די והותר-שירות, כסף, תמיכה ולגיטימציה-ומה שהוא צריך לעשות הוא להיטיב להשתמש במשאבים האלה, במקום לבקש עוד.