בס"ד

פרשת ויקהל

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן ה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות ל"ה, א'-ג') "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת" (רש"י ב')

ידוע שהתורה לא מפרטת אלו מלאכות אסורות בשבת. הגמרא (שבת ע.) לומדת את לט מלאכות מהמילים "אלה הדברים" דהיינו: "דברים", משמע שניים, "ה" לרבות עוד אחד, "אלה" בגימטרייה 36 הרי סך הכל 39, הרי לנו לט מלאכות (רש"י שם). אם כן הקושיה בולטת: מדוע התורה מזהירה דווקא על מלאכת הבערה? (פס' ג') מה המיוחד במלאכת הבערה שהתורה בחרה לפרט מתוך לט מלאכות האסורות?

הגמרא (שם) מביאה מחלוקת תנאים: רבי יוסי אומר: הבערה ל"לאו" יצאת, דהיינו שאינה אב מלאכה להתחייב עליה כרת או סקילה כמו שאר מלאכות אלא היא רק איסור לאו (שעונשו מלקות). רבי נתן אומר: לחלק יצאת, דהיינו לולי אזהרה מפורשת היינו אומרים שמי שעבר על לט מלאכות בהעלם אחד (פירוש: שנעלם ממנו שהיום שבת או שהמלאכות אסורות) אינו חייב אלא קורבן חטאת אחד) לכן התורה מפרטת מלאכת הבערה לחלק ולהקיש אליה, מה הבערה שהיא אב מלאכה, וחייב עליה בפני עצמה אף כל אב מלאכה חייב בפני עצמה.

הרב נבנצל שליט"א מסביר את דעתו של רבי יוסי הסובר שמלאכת הבערה היא רק איסור "לאו" כדלהלן: השביתה שלנו בשבת היא מעין שביתתו של הקב"ה במעשה בראשית לאחר שסיים את מלאכת הבריאה, כפי שכתוב: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות ל"א, י"ז) אבל הייתה מלאכה אחת שהקב"ה לא שבת ממנה משום שלא השתמש בה לצורך בריאת העולם. מהי אותה המלאכה? הבערה! שהרי חז"ל אומרים שהאש עלתה במחשבה להִברות בערב שבת אבל למעשה נבראה רק במוצאי שבת (פסחים נד.) (זאת אחת הסיבות שבמוצאי שבת אנו מברכים "בורא מאורי האש" על בריאת האש במוצאי שבת הראשונה). אם כן, כיוון שהשביתה ממלאכת הבערה הייתה שונה משביתת שאר מלאכות, לפי רבי יוסי היא לא נחשבת למלאכה מוחלטת ולכן חייבים עליה חיוב "לאו" ולא חיוב סקילה כשאר המלאכות. (לא נפסק להלכה כדעה זו)

למרות שתי הדעות המובאות בגמרא עדיין יש מקום לשאול מדוע אזהרת הבערה מוזכרת דווקא כאן בסמיכות למלאכת המשכן? הרי הציווי על השבת כתוב בעוד כמה מקומות בתורה!
אומר הרב: התורה אומרת: "וַיְכַל אֱלֹקים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב', ב') משמע מכאן שהקב"ה כבר עשה את הכל והמלאכה הסתיימה. ומיד לאחר מכן "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקים לַעֲשׂוֹת" (שם) משמע שעוד לא עשה, רק ברא לעשות. אם כן יש לכאורה סתירה: מצד אחד כתוב "אשר עשה" ומצד שני "אשר ברא אלוקים לעשות"! אלא שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שגם האדם ייטול חלק בבריאה, שהוא יהיה חלק פעיל בעשייה.

אבל הרב מוסיף פירוש נוסף: הראשונים אמרו שהשבת היא "חנוכת הבית" של העולם, הקב"ה בנה כביכול בית וכשהבית היה גמור הוא עשה חנוכת הבית. כשמלך בשר ודם בונה ארמון ומסיים לדוגמה ב-י"א באדר ובו ביום עושה חנוכת הבית, זה מראה שהארמון חשוב מאוד בשבילו, אבל אין כאן ראיה שהתאריך י"א באדר הוא תאריך חשוב, רק שבדיוק באותו יום הסתיים הבניין. אם בניית הארמון הייתה מסתיימת ב-כ"ח באדר המלך היה עורך את החגיגה באותו יום ולא ב-י"א אדר. אבל אם המלאכה עוד לא הסתיימה והמלך מחליט לא לחכות עד הסיום אלא לערוך את החגיגה כבר בראש חודש, הרי שהדבר מוכיח על החשיבות של אותו יום, שהרי למרות שהארמון עוד לא הושלם המלך הקדים את המסיבה לאותו יום דווקא.

כך גם לגבי בריאת העולם: אם הבריאה הייתה נגמרת לחלוטין ואז היה עושה ה' חנוכת בית, לא היה ניכר שהשבת הוא יום חשוב. אבל עכשיו שהמלאכה לא הושלמה, שהרי עוד לא נבראה האש עד מוצאי שבת ובכל זאת ה' עושה את חנוכת הבית דווקא בשבת זה מראה על חשיבות היום. וממילא הייתה שביתה ממלאכה על העולם גם אם אינו הושלם, אם כן צריכים לשבות גם ממלאכת בניית המשכן גם אם עדיין לא הסתיימה המלאכה.

לכן התורה כתבה דווקא כאן "לא תבערו אש" לומר: כשם שהקב"ה שבת מהבערה למרות שעוד לא נבראה האש כך אנו צריכים לשבות מעשיית המשכן גם אם עדיין לא הושלם. זהו גם ההסבר מדוע מלאכת המשכן אינה דוחה שבת.

כל העולם הוא משכן לכבודו ית' "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (ישעיהו מ"ג, ז') לכן מי שנהנה מהעולם בלא ברכה הוא מועל בקדשי ה' כי העולם נברא לקדש שם ה' ואם אדם משתמש בו בלי לקדש שמו ית' הוא מועל.

מצד שני עולם הוא מלשון העלם, כי העולם מעלים את כבוד ה'. מי שחכם ויודע להתבונן הוא יגלה את ה' בכל הבריאה "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהילים י"ט, ב') בכל דבר אפשר להבחין את יד ה', "על ניסך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת". מי שלא כל כך חכם הוא חושב שכל הבריאה היא מעשי הטבע. לכן ניתנה לנו השבת, להזכיר לנו שלא אנחנו פועלים בעולם אלא הקב"ה פועל, אנחנו שובתים ממלאכה והעולם ממשיך להתקיים; השמש זורחת, הגשם יורד, עולם כמנהגו נוהג.

במידה ונדע להפנים יסוד זה לתוך ליבנו, נצליח להתגבר על פחדים וספקות שלא נותנים לנו מנוחת נפש."וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ" (תהילים פ"ג, י"ט)

שבת שלום

יצחק חלבה

לעילוי נשמת אברהם בן טאוס ת.נ.צ.ב.ה לעילוי נשמת רחל בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה..

לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת שרה בת קלארה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת שושנה בת מרכדה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת יעקב בן בהייה ת.נ.צ.ב.ה.

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm