אינטל ישראל לא באמת פיתחה מאפס את הסנטרינו. דאז, קו המוצרים של אינטל התבסס על ארכיטקטורת NetBurst (ליבת פרסקוט=דור האחרון שחשף לגמרי את הבעייתיות שלה) בעלת מאפיינים מסויימים שנועדו לאפשר לה לדחוף את הליבה של המעבד למהירויות מאוד גבוהות. הסתבר להם כשהם הגיעו לטווחי ה-2 ג'יגה הרץ ומעלה שיש בטכנולוגיה מגבלה משמעותית בדמות חום ומגבלת תהליכי ליטוגרפיה (דאז, כיום הטכנולוגיה התפתחה) החוסמת מהם את האפשרות הריאלית להגביר את הקצבים בצורה משמעותית. אינטל ישראל לקחה את הטכנולוגיה המקבילה של הדור הקודם (פנטיום 3) ועידכנה אותו. צריך לומר שופוני על היוזמה המקומית ללכת אחורה, לבחון את תהליכי העיצוב ולצאת כנגד הזרם המרכזי בחברה בגודל של אינטל. אבל בכל זאת, לקחו טכנולוגיה מוכחת ועדכנו אותה, זה לא בדיוק לפתח מעבד מאפס. דרך אגב, אינטל לא מייצרת הרבה במזרח. למעט טאיוון, דרום קוריאה ויפן, אין כמעט מדינות בעלות הון אנושי בכמות המתאימה לבניית מפעלים ברמה של אינטל. בדר"כ היא בונה מפעלים במדינות בעלות הון אנושי טכנולוגי ברמה גבוהה ועם תשתית עסקית ופריון סביר ומעלה. סין אולי תכנס בעתיד למעגל אבל כרגע יש להם לא מעט בעיות בתחום החינוך הטכנולוגי.

אתם מתמקדים באנשים בודדים ולא בתמונה הגדולה. זאת שגיאת האנשה טבעית שלוקחת תהליכים מורכבים ומפשטת אותם ומצמידה להם דמות ייצוגית כדי להתמודד עם חוסר היכולת שלנו להפנים תהליכים מורכבים. למעט מספר חברות IT, אין כמעט בהיסטוריה העסקית, חברות שהצליחו תוך פחות מעשור להתברג בצמרת העסקית של הענף שלהן. תהליכי הבנייה של שרשרת הערך של חברה מצליחה לוקחים עשור במקרה הטוב. במקרה הרע הן קורסות תחת גודלן (מה שצפוי לגוגל תוך מספר שנים, לדעתי) וסופגות מכה כואבת שמלמדת אותן הלכה או שניים בחשיבה אסטרטגית. אני לא מצליח להזכר בחברות מובילות שלקח להן פחות מעשור. וול-מארט, איאקה, IBM, כל חברות הרכב, כל חברות התרופות.. פשוט אי אפשר לחשוב על רעיון טוב, מוצלח ככל שיהיה, לייצר במזרח, לפתוח חנות ולצפות לכבוש את העולם. רק שני עכברים קטנים ומהונדסים גנטית שעונים לשם פינקי והמוח עדיין חושבים ככה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')