השכר הממוצע במשק כולו עמד על 7,115 שקל ברוטו; בענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים עלה השכר הממוצע ל-13,489 שקל; 27% מהשכירים השתכרו בממוצע 1,945 שקל

ב-2004 נרשמה עלייה של 2.5% בשכר הממוצע בהשוואה ל-2003, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי נתונים אלו הסתכם השכר הממוצע של עובדים ישראלים ב-2004 ב-7,115 שקל ברוטו. העלייה ב-2004 נרשמה לאחר שב-2003 ירד השכר הממוצע בכ-3% בהשוואה ל-2002. בהשוואה ל-2002 היה השכר הממוצע ב-2004 נמוך ב-1%.

הירידה בשכר הממוצע ב-2003 נבעה מהתוכנית הכלכלית שכללה צמצום השכר במגזר הציבורי תחת סעיף עידוד צמיחה ודחיית דמי הבראה ומענק יובל. תשלומים אלו שולמו בינואר 2004, ודמי ההבראה ומענק היובל עבור 2004 שולמו בדצמבר 2004. עוד עולה מהנתונים, כי במספר משרות השכיר נרשמה עלייה של 1.8% ואלו הסתכמו ב-2.412 מיליון.

מהסיכום השנתי עולה כי עלייה גבוהה מהממוצע נרשמה בשכר הממוצע בענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים שעלה ב-11% בהשוואה ל-2003, השכר הממוצע בענף זה עמד על 13,489 שקל ברוטו. במקביל נרשמה בענף זה ירידה של 1.5% במספר השכירים. את טבלת השכר הובילו עובדי חברת חשמל ומקורות עם שכר ממוצע של 15,446 שקל ברוטו, בדומה לשכר הממוצע ב-2003.

בענף המינהל בציבורי נרשמה עלייה בשכר של כ-5% (עלייה המוסברת בתשלום דמי הבראה ומענק יובל פעמיים בשנת 2004), זאת לאחר ירידה של כ-4% ב-2003 לעומת 2002. בענף זה נרשמה עלייה של 0.5% במספר השכירים.

בענף שירותים עסקיים נרשמה עלייה בשכר של כ-4.5%, ועלייה של 3% במספר השכירים. בענף החינוך נרשמה עלייה של כ-4% בשכר הממוצע, זאת לאחר ירידה של כ-5% בשכר הממוצע בשנת 2003 לעומת 2002. במספר השכירים בענף זה לא חל שינוי.

בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד נרשמה עלייה של כ-3%, זאת לאחר ירידה של כ-2% בשכר הממוצע בשנת 2003 לעומת 2002. במספר השכירים בענף לא חל שינוי. בענף התעשייה נרשמה עלייה של 2.5% בשכר הממוצע, זאת לאחר שבשנת 2003 כמעט ולא חל שינוי בשכר הממוצע לעומת שנת 2002. במספר השכירים בתעשייה חלה עלייה של 1.5%.

בענף שירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים נרשמה עלייה של כ-1.5% בשכר, זאת לאחר ירידה של כ-5% בשנת 2003 לעומת 2002. עלייה של 0.5% נרשמה במספר השכירים.

ירידה של 1% נרשמה בשכר הממוצע בענף הבינוי ובענף התחבורה, אחסנה ותקשורת, בהשוואה ל-2003. בענפי החקלאות, המסחר ושירותי אירוח ואוכל כמעט ולא חל שינוי בשכר הממוצע בשנת 2004 לעומת שנת 2003, אך לאור התאוששות תחום התיירות חלה עלייה של 13.5% במספר השכירים.

27% מכלל השכירים ב-2005, כ-643 אלף, השתכרו עד מחצית השכר הממוצע. השכר הממוצע בקבוצה זו היה 1,945 שקל, כאשר שכר המינימום בישראל עומד על 3,335 שקל. בלמ"ס מציינים כי במספר ענפים בולט מספרם של עובדים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע: בענף מסחר כ-28% מהשכירים, כ-89 אלף, משתכרים עד מחצית השכר והשכר הממוצע שלהם היה 2,166 שקל. בענף שירותי אירוח ואוכל, כ-48% מהשכירים, כ-57 אלף, השתכרו בממוצע 1,593 שקל.

בענף שירותים עסקיים, כ-36% מהשכירים השתכרו בממוצע 1,713 שקל. בתוך ענף זה בולטים לרעה עובדי חברות כח האדם ש כ-57% מהם, כ-51 אלף, משתכרים בממוצע 1,440 שקל. בענף שמירה, אבטחה וניקיון כ-53% מהשכירים, כ-56 אלף, השתכרו בממוצע 1,890 שקל. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד, כ-33% מהשכירים השתכרו בממוצע 1,785 שקל.

עוד עולה מהנתונים כי ב-2004, כ-107 אלף שכירים דווחו על ידי מעסיקיהם כעובדים במקום עבודה נוסף. כאשר לא כוללים את משרות השכיר שדווחו כמקום עבודה נוסף (אבל כן כוללים את השכר שקיבלו), היה השכר הממוצע למשרת שכיר 7,449 שקל.

מספר העובדים החוקיים הזרים הצטמצם ב-2004 ב-12% לעומת שנת 2003, כתוצאה מפעולות הגירוש של מנהלת ההגירה. במחצית השנייה של שנת 2004 היה מספר משרות השכיר של העובדים מחו"ל 65.1 אלף. השכר הממוצע של עובדים אלו ירד ב-3.5% בהשוואה ל-2003 ועמד על 3,931 שקל.