ובכן...

הקרנל מחזיק באפרים על בלוקים שנקראים מהתקני אחסון ומחזיק מטמון על מידע שונה שעבר אצלו, כדי לא להשיג אותו שוב בכל פעם. המידע הזה הוא "נזיל", כלומר, קיים בעוד מקום, ולכן אפשר להיפטר ממנו במקום בלי שום בעייה. הקרנל משתדל להשתמש בכל הזיכרון הפנוי במערכת כדי לנצלו עבור הנ"ל - מה שמשפר באופן ניכר את ביצועי המערכת אם אתה עובד כל הזמן על אותו מידע (ובדרך כלל - זה בדיוק מה שאתה עושה). זו (לדעתי) הסיבה שלינוקס עם הרבה זיכרון יכולה לפעול במהירות מדהימה. באם מגיע צורך לאחסן מידע מהותי בזיכרון, שלא קיים במקום אחר, הקרנל יפנה משאבים מאחד משלושה מקומות: או שני אלה, או מהזיכרון הקיים לכיוון הדיסק (מה שנקרא swap). היחס בין פינוי ל swap לפינויים אחרים נקבע על ידי פרמטר קרנל שנקרא VM Swappiness. הפרמטר קובע ממה הקרנל יעדיף לקחת זיכרון במידת הצורך.

כיוון שאני מקווה שעכשיו מובן שהמקום שנתפס בזיכרון על ידי הבאפרים והמטמון הוא לא באמת "תפוס", אפשר להוריד אותו מכמות הבתים התפוסים בהנחה ואתה מעוניין לדעת כמה זיכרון נשאר לך עבור תוכנות...

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!