1.השימוש במנטרה "חתירה למגע" - הלהיט הנוכחי שהפיקו לקחי מלחמת לבנון והחלתו על כל דבר כמעט, רק כי הוא נשמע טוב, ויישומו להקשר של ארוע סטטי עם בן ערובה, בין אם הוא שוטר, חייל, או אשה שבעלה מבוצר על גג ומצמיד אקדח לרקתה, נשמע לי קשקוש גמור.
תרחיש של בן ערובה, כשהוא סטטי, מחייב ההפך מ"חתירה למגע", הוא מחייב הקפאת המצב ובידודו, עד שיגיעו אנשים שזה מקצועם: צוותי ימ"מ, מו"מ, צלפים, על אמצעיהם המיוחדים. כל הכבוד למשטרה שהצליחה לייצר מצב סטטי - אבל מכאן ואילך - למרות ש"האיש הרע" מת, והשוטרת ניצלה - ההתנהלות ראוייה לשבח רק ברמת האומץ של השוטר שהסתער, אני משער לפי הוראה, מול אדם חמוש, אך לא ברמת מי שנתן את ההוראה להסתער, במקום לחכות לימ"מ.

2. המילים "השתולל וירה לכל עבר", שנאמרו ע"י המשטרה, לגבי התנהגות החוטף לאחר שהרכב נעצר, הן תמוהות מאוד. לא במקום אחד קראתי כי מי שהסתער (עם גז מדמיע!) על חוטף חמוש ומסוכן, ואח"כ צלף בו באקדח משטרתי, ותעלומת עשרות התרמילים שנמצאו בחוץ, כשצמודה לחוטף (האמנם?) בת ערובה, שנפגעה קלות בקרסולה...- מטרידה מאוד.

ההגיון אומר שהוא הגיב בירי - לירי מכוון אליו, השוטר שנפצע - ראו את מה שהביא כאן Fang למעלה - נפגע מאש השוטרים,. החוטף, לוא היה באמת רוצה - יכול היה להרוג את בת הערובה, ואז קשקושי ה"חתירה למגע" היו נעלמים, והשאלה איפוא היה הימ"מ היתה הופכת לשאלה העיקרית.

3. אני די בטוח שאם מישהוא מחברי הפורום הזה, חו"ח ימצא את עצמו או את יקיריו בן ערובה - בין אם הוא אזרח, שוטר, חייל, או אישה שנלקחה כבת ערובה, במצב שהוא סטטי, כשבעלה לשעבר מצמיד אקדח לראשה כי הוא "דורש לראות את הילדים יותר כי השופטים דפקו אותו" - הי(ת)ה מקווה שכוח מקצועי יפעל בעניינו, ולא שוטרים אמיצים עם אקדחי השירות שלהם וגז מדמיע.