ציטוט:

אני לא מצליח להבין למה אין בי את הרצון לטפל בעצמי

אני דווקא מאוד מבינה אותך, כי בחלק מהתחומים זו ממש אני. וגם אני לא מבינה למה. הדבר היחיד שאני יודעת שהסיבה שאין רצון זה כי אין סיבה מספקת מבחינת הנפש שלך שתניע אותך לעשות משהו. כאבים הם לא סיבה מספקת. איום במוות מרחף מעל ראשך הוא לא סיבה מספקת. הזמן שנשאר לך לחיות (לא חשוב אם הרבה או מעט) הוא לא סיבה מספקת. כל סיבה טובה היא לא סיבה מספקת שתגרום לך לקום ולעשות משהו, אפילו הקטן ביותר.
בשביל שתבין את העיניין הזה של סיבה מספיקה אני אתן לך דוגמה מהניסיון שלי: גם לי יש נטייה מאוד חזקה לרחמים עצמיים. אבל בשנה-שנתיים האחרונות קורה לי משהו מוזר: כשאני מרחמת על עצמי אני מתחילה לקבל כאבים פיסיים בגוף, כאבים קשים, כך שאני נאלצת להפסיק. בכוח. פעם לא היתה לי סיבה מספיקה להפסיק רחמים עצמיים, אז לא יכולתי להפסיק אותם אפילו אם רציתי. היום יש - כאבים חזקים.

אני אנסה לעזור לך בנושא הזה מהמעט שאני הצלחתי לעזור לעצמי.
פעם היה לי יועץ רוחני שהסביר לי שכדי להשיג משהו - לא חשוב אם הוא נפשי או חיצוני או פיסי - בריאות, זוגיות או כל דבר אחר - אתה צריך לדעת מהי ההתנהלות של עצמך ולמצוא פתרון בהתאם. פתרונות שלך אחרים, זה פתרונות של אחרים. ייתכן שהם לא מתאימים לך. אתה צריך למצוא פתרון המתאים אישית לך. אתה צריך לדעת ולראות איך אתה מתנהג במצבים מסויימים, ולהסתכל על זה כנתון קר, ולא לשפוט את עצמך. חוסר השפיטה העצמית וההסתכלות באופן קר על הדברים הוא השלב הראשון בדרך לבדוק איך תוכל להשיג משהו.
במילים אחרות: תסתכל באופן מציאותי על מה שאתה עושה, הכר במגבלות שלך. במקרה הזה אין צורך לשנות את עצמך, כי אין לך מספיק זמן לזה. אם אתה חושב שאם אתה תשנה את עצמך בתכונה מסויימת ורק אז תוכל להשיג מה שאתה רוצה - אולי זה נכון, אבל אתה בינתיים מבזבז המון זמן ואנרגיה, המטרה מתרחקת, ואתה נשאר עם התיסכול על זה שלא הצלחת לשנות את עצמך. אם אתה טוען שאתה עצלן או שנוח לך - קבל את זה כנתון קר ואל תנסה לשנות את זה אלא תלמד איך לשלב את זה בהשגת המטרה או איך לעקוף את זה.
הרעיון כאן הוא להשיג את המטרה תחת המגבלות המציאותיות של ההתנהגות שלך והאינטרקציה שלך עם הסביבה (אמא שלך, חברים וכו').
רוצה דוגמה איך להשתמש ברחמים עצמיים כדי להשיג כסף או אקשן או סתם הרגשה טובה? לכתוב הכל - כל מה שעולה לך בראש - ממש הכל, כל פיפס, ולנסות למכור או לתת לסופר או תסריטאי. אתה יודע מה? אולי לא בהכרח כסף, אבל מוניטין או סוג אחר של הנאה. לכל אחד "פנטזיות" אחרות של רחמים עצמיים, ורחמים עצמיים זה הדבר שבונה טלנובלות. הסופרים/תסריטאים לא יכולים לחשוב על הכל בעצמם. זה באמת לא בשמיים ולא בלתי אפשרי. פעם לפני כמה שנים, רציתי למסור את היומנים שלי לכל דורש, ופנתה אלי תסריטאית. אמנם בסוף זה לא יצא אל הפועל כי הזמנים שלנו לא השתוו, והיא כל הזמן שכחה מתי קבעה פגישה איתי, אבל עובדה שיש לדברים כאלה ביקוש. פעם נתקלתי באינטרנט באיזה אתר ששם קונים יומנים ומסמכים ישנים. בכסף. אני כן יכולה להבין כמה פוטנציאל גדול כספי וכוחני יש למי שקונה דברים שלכאורה אין להם שימוש כמו יומנים ומסמכים ישנים. יומנים - כבר הסברתי. מסמכים ישנים - יש הרבה חוקרים פרטיים, חוקרי משטרה, וכמובן אנשי מס הכנסה שצמאים לחומר כזה. יש אנשים כוחניים שרוצים להשתלט על חברות אחרות או על אנשים אחרים ודברים כאלה הם כוח אדיר בידיהם. אם לי היו מסמכים ישנים הייתי דורשה כסף עבור הצצה בהם. תשלום גבוה עבור צילם או העתק שלהם, שלא לדבר על נתינת הוכחה למקוריות ההעתק.
גם במחלה שלך אפשר להשתמש למשל לקידום המדע. כפי שאמרת הרופאים לא יודעים הרבה על הסיבות למחלה הזו, או על מתי בא התקף ומתי הוא שוכח. אתה יכול לנהל מחברת שבה תתעד מתי זה קורה לך. לכמה זמן. מה קדם לזה. מה ההשערות האישיות שלך למה זה קורה. אולי זה דבר מחזורי. אולי זה קורה תחת לחצים פסיכולוגיים מסויימים? מה יכול להפחית כאב או לשכוח ממנו? מניסיון, רוב הרופאים שתפגוש לא יתעניינו במידע הזה כי זו לא המטרה שלהם לרפא את זה. רק ללכת לפי הספר, ויש להם דאגות אחרות בחיים ומקרים הרבה יותר חמורים לרפא. אבל אולי תוכל למצוא איזה רופא-חוקר שכן מעוניין במידע. אולי תוכל למצוא אנשים שאינם רופאים-חוקרים, אבל עובדים בתחום הרפואה, אולי בחברת תרופות שכן מעוניינים במידע הזה כדי למצוא תרופה, (יש להם אינטרס ברור - אם יצליחו בכך, יהיו הראשונים למכור תרופה שחסרה בשוק ואף אחד לא עלה עליה קודם, ומכיוון שהם היחידים בשוק, הם יכולים לבקש מחיר גבוה יחסית). אבל המידע הזה יכול לעזור גם לך לדעת מתי אולי תוכל למנוע התקף או להקל עליו. במקרה שלי במקרה למדתי שבהתקפי חולשה שלי, כדי להקל עליהם ולגרום להם לעבור עלי לעשות מתיחות. פשוט למתוח חזק חזק גם את הידיים וגם את הרגליים, ואחרי רבע שעה כזו (שזה באמת הרבה זמן) יש הקלה משמעותית עד כדי היעלמות, וזה תקף ללפחות שעה. אחרי שעה זה תלוי במצב הנפשי.
מקווה שהבנת את הנקודה: אם אתה רוצה להשיג מטרה הרעיון הוא להשתמש נכון ובאופן מציאותי בנתונים האישיים שלך להשגת מטרה מסויימת, ולא להשתמש בפתרונות של אנשים אחרים אם הם לא עובדים בשבילך, ולא ללכת לכיוון התירוצים של "למה", כי ת'כלס בשטח זה לא עוזר. זה רק ממשיך את המצב.

דברים נוספים:
תתפלא, אבל לפעמים רצון הוא לא סיבה מספקת כדי לעשות. במקרה כזה אנשים אומרים שהרצון שלך הוא לא אמיתי, כי אם אתה באמת רוצה - אתה תשיג. אני מעדיפה להמתיק את הגלולה ולומר שלמעשה הרצון שלך לא מספיק חזק, ואין מה שיחזק אותו.
אז אם אתה רוצה לעשות משהו, לא להיעזר ברצון, כי אין מספיק כדי לגרום לעשייה.

לפעמים חייבים לעשות משהו אבל אין חשק, אין כוח, אין כלום, אבל חייבים. הפעם דוגמה הכי בנאלית: עבודה (וכמובן שזה תקף ליוגה שאתה מדבר עליה). במקרים כאלה אני מתנתקת רגשית, מתעלמת מעצמי ופשוט עושה כמו רובוט. זה לא בכוח (כי הרי אין כוח, נכון ), זה פשוט כמו רובוט.

דרך נוספת היא לא לתרץ חוסר עשייה. בדיוק כפי שאומרים לך - "אל תחשוב, פשוט תעשה", היחס שלך לגבי חוסר העשייה שלך צריך להיות אותו דבר בדיוק: "אל תחשוב - פשוט אל תעשה". להוריד תירוצים ורגשות אשמה, זה להוריד אבן כבדה מהלב. זה נשמע דבר מאוד מוזר לעשות (הכוונה לא לתרץ חוסר עשייה ולא להאשים את עצמך למה אתה לא עושה), אבל אני גיליתי שזה עוזר לי. לא מבינה בדיוק במה, אבל זה עוזר. זה כמו לקבוע עובדה בשטח.

עוד:
להכיר ברצון שלך או בחוסר הרצון שלך ולהשלים עימו. כפי שאמר קודמי - גם חוסר עשייה היא החלטה, אז להיות שלם עם ההחלטה של חוסר עשייה. להוריד הכל לרמה של שחור ולבן ולהבין שאני לא רוצה / אני רוצה וזהו. נקודה סוף.

לגבי רחמים עצמיים יש שיטה שלא ניסיתי אבל קראתי עליה ואנשים שניסו אותה טוענים שהיא מצויינת ועוזרת להם בחיים. השיטה היא להגביל את הזמן של הרחמים העצמיים. לקבוע לך ביום את השעות שבהם אתה מרחם על עצמך ומחוץ לשעות האלה אתה מפסיק. אתה קובע לך טווח זמן במשך היום - חצי שעה, שלוש שעות, בוקר עד הצהריים וכדומה, שבזמן הזה אתה יושב ומרחם על עצמך. בכל דרך שנוחה לך - לחשוב, לכתוב, לבכות, לקלל, לצעוק, להכות כרים, לזרוק כדורים על הקיר. מחוץ לזמן הזה - לא מרחמים.

קיבלת כאן עצות מכולנו בכפית של זהב ומכל הנשמה. אני מקווה שתמצא את הגירסה שלך ומה שמתאים לך ותוכל לעזור לעצמך. שיהיה לך בהצלחה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...