אז מה, הנה תוך מאה שנה הפכה "אחוזת בית" למדינה, אשר כל מה שמחוצה לה נחשב לאזור ספר.
אגב דיון בנושא צבא ובטחון, אז הנה לנו פעולה שמבוצעת על ידי הצבא, לטובת שיפור הבטחון לחיילים, אשר מדגימה כי הצבא בפועל פועל תחת הנחת עבודה כי אין ביכולתו לספק בטחון לאזור הספר המקיף את תל אביב (ועל כן, לאזרחים הגרים בו).

אם נצרף את זה לשורת אירועים מאז 1948, נוכל להצביע על כך שלמעשה, מדינת ישראל מצליחה באופן סטטיסטי לספק בטחון רק לתושבי גוש דן (למעט תקופות פיגועים קצרות), ונכשלת באופן סטטיסטי (או מתמשך, תלוי איך מסתכלים על זה) ביישום בטחון והגנה על חיי האזרחים ממלאי החובות ומשלמי המיסים שב"אזורי הספר"- שליש השטח שמצפון לחדרה ומדרום לגדרה (על יישובים בקו אורך של ירושלים בכלל אין מה לדבר...).

עכשיו, כפורום צבא ובטחון, ניתן לפתח כאן דיון בשאלה "אילו מגמות של פעילות צבאית עשויות להועיל בסוגיית הבטחון ליישובי הספר".

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'