טוב לצדיק, טוב לשכנו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.chabad.org.il/_Pics/title_tab_left.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.chabad.org.il/_Pics/Pixel.gif]
שלוש תפיסות שונות של ההשפעה שיכולה להיות בין שכנים: א) השפעה חיצונית, ב) השפעה עמוקה, ג) קרבה פנימית מוקדמת

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.chabad.org.il/_Pics/Pixel.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.chabad.org.il/_Pics/Pixel.gif]

משפחות בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה (במדבר ג,כט)

פרשת השבוע מתארת את סדרי חנייתם של שבטי ישראל במדבר1, ומכאן לומדים חז"ל את שני הכללים: "אוי לרשע ואוי לשכנו", ו"טוב לצדיק, טוב לשכנו". שבט ראובן, שחנה ליד בני קהת, נענש עמהם במחלוקת קורח ועדתו, ואילו שבטי יהודה ויששכר וזבולון, שחנו ליד משה ואהרן ובניו, נעשו אף הם גדולים בתורה.

דבר זה נאמר בכמה מקומות: במדרש תנחומא, בבמדבר-רבה ובפירוש רש"י על התורה. אלא שכל אחד מהמקורות הללו מציין היבטים שונים, המלמדים על שלוש תפיסות שונות של ההשפעה שיכולה להיות בין שכנים.

מידת ההשפעה

את ההשפעה ההדדית שיש לשכנים, אפשר לפרש בשלוש דרכים:

א) ההשפעה חיצונית בלבד, לעניין שכר או עונש - שהשכר או העונש שניתן לאחד, חל גם על שכנו.

ב) השפעה עמוקה יותר, שגורמת לאחד להיגרר אחר רעהו וללמוד ממעשיו.

ג) עצם השכנות ביניהם מצביעה על קרבה פנימית שהייתה קיימת בין השניים עוד קודם לכן, והיא שגרמה להם לגור בשכנות.

מדרש תנחומא2 נוקט את התפיסה הראשונה: "אלו שלושת השבטים שהיו שכנים לקורח ועדתו בדרום, אבדו עמו במחלוקתו". פירוש ה "אוי לרשע ואוי לשכנו" הוא אפוא, שכאשר הרשע נענש, לוקה עמו גם שכנו.

כוחה של שכנות

רש"י3 נוטה לתפיסה השנייה: "אוי לרשע ואוי לשכנו, לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתיים וחמישים איש עם קורח ועדתו, שנמשכו עמהם במחלוקתם". כלומר, ההשפעה בין השכנים היא לא רק לעניין העונש, אלא היא חלה גם על ההתנהגות, שהרשע מושך עמו גם את שכנו.

ואילו במדבר-רבה4 גורס את התפיסה השלישית: "מי היו בעלי-מחלוקת? קורח בן יצהר בן קהת. ולפי שהיו סמוכים להם ראובן ושמעון וגד, היו כולם בעלי-מחלוקת". כלומר, הם היו מראש בעלי-מחלוקת, והשכנות רק גילתה את הקרבה שהייתה קיימת מראש בין השניים.

שלום ואחדות

שלושה אופנים אלה קיימים רק בשכנות שלילית, ואילו בשכנות חיובית מסכימים הכול שהיא משפיעה גם על המהות. לכן גם מדרש תנחומא כותב על השכנות החיובית: "שלושת השבטים שהיו סמוכים למשה ואהרן נעשו גדולים בתורה", כי גדול כוחו של הטוב, שבכל מקרה הוא גורר אחריו גם את השכן.

ומעלה נוספת לשכנות עם צדיק, שהיא משפיעה הן בכיוון של לימוד תורה והן בכיוון של שלום ואחדות. שכן "התורה ניתנה לעשות שלום בעולם"5, ובכוחה להביא שלום ואחדות גם במקום שיש בו פירוד ומחלוקת. לכן שכנו של צדיק זוכה גם בסגולת השלום והאחדות, עד לשלמות השלום בגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 10)

---------

1) במדבר ב,י.ג,כט.

2) במדבר יב. ועל דרך זה בילקוט כאן רמז תרפו.

3) על הפסוק "על ירך המשן תימנה" (במדבר ג,כט).

4) פרשתנו פרשה ג,יב.

5) לשון הרמב"ם סוף הלכות חנוכה.


לשם מצוות תלמוד תורה.

נאום נתניהו:
ארץ ישראל,שלום לך .