הסימון התקף היחיד של הגבול הוא קו ישר בין כל שתי אבני גבול. לאורך גבול מצרים, הגדר הישראלית, היכן שהיא קיימת, לא מסמנת את הגבול ולעיתים גם רחוקה ממנו מאוד, במיוחד באזור ההרים. הרבה יותר נפוצות הן גדרות מצריות שכן מתוחות לאורך הגבול האמיתי, בין אבני הגבול בקוים ישרים. חלקן לא יותר מאשר גדרות בקר, חלקן גדרות מסודרות עם יציקת בטון מתחתיהן על מנת למנוע את הנדידה שלהן עם החולות ולהקשות על חפירה מתחתיהן. למרבה האירוניה, הגדרות החדשות האלה בעלות שיפוע בראשן המופנה כלפי ישראל.
אבני הגבול אמורות להיות מסודרות כך שניתן לראותן בעין בלתי מזוינת, אבל חלקן נופלות בגלל חולות נודדים וחלקן במרחקים גדולים למדי אחת מהשניה. אם לא רואים אבני הגבול, אבל כן רואים גדר בקר או גדר תיל רצינית יותר שפרושה בקו ישר ארוך, מומלץ להתרחק ממנה שכן זו כנראה גדר מצרית שכן מסמלת את הגבול.