אני לא נכנס לפורום לצורך שיעורי לטינית, אבל תודה על השיעור המאלף. כשלעצמי, נראה לי שאמשיך לנסות להסתפק בביטויים שמציעה העברית.

אני כן מנוסה למדי בלהקשיב לאנשים שעברו את מלחמת יום הכיפורים בקו המגע. אני מציע לך לשים לב אל המהות שבדבריו של דני ולהתעלם משפע סימני הקריאה. כך אני קורא אותו (בלי להעליב) כי כך קל לי להגיע אל המהות.

בנושא התמודדות צה"ל מול אירן- אני חושב שסא"ל מיל' קריאף קורא לילד בשמו-
א.הזרוע הצבאית הקרקעית של אירן מולנו כוללת את חיזבאללה ורוצה לכלול את סוריה.
ב.על פי הידוע לנו, פשוטי העם, הצבא פיקד על עצמו באופן לא טוב, אך הדרג המסתער לחם באופן די טוב. מאחר שאנשים לומדים אנחנו, ניתן להבין כי בכך מהווה מלחמת 2006 המשך מערכתי למלחמת יום הכיפורים. העניין הכואב הוא, שאבחנה זו מדגימה שוב שאם נותנים לדברים להתפתח לבד- הם יתפתחו מן הרע לגרוע יותר (אחת ההרחבות לחוק מרפי- ציטוט מפק"ל כיסים שקיבלתי ביום הראשון לקק"ש ועדיין איתי כי הוא עדיין משמעותי).

שורה תחתונה- גם הפעם הסיסמא "תנו לצה"ל לנצח" היא מטומטמת וצריכה להיות מוחלפת בסיסמא "בואו נבחר הנהגה שתגיד לצבא את ההוראות המתאימות". לצערי, כמו כל דבר בפירסום, אם המשפט הוא הגיוני ונכון, כנראה שהוא לא קצר וקליט מספיק בשביל מדבקה למכונית.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'