עיקרון של התנגדות חסרת פשרות לכל השמאלנים התוקפים בצורה עיוורת כל מה שעושים מתיישבי איו"ש בלי לנסות ולהבין את העובדות, בלי לנסות ולבדוק מה קרה חצי דקה קודם וגרם למה שקרה.
כשבכמה מקומות באיו"ש אנשי שמאל תוקפים חיילים (תוקפים על מנת לפגוע, לא לוקחים נשק או מקללים או משהו כזה) על בסיס יומיומי, מגוחך לעשות עניין גדול מתקריות נדירות בהן מתיישבים מגיעים לאיזשהו עימות עם חיילים או עם ערביי איו"ש. והמקרים האלה נדירים - רק שכל אחד מהם זוכה לסיקור תקשורתי חסר כל פרופורציה, בעוד שהתפרעויות השמאל בבילעין וניעלין, שמתרחשות, כאמור, על בסיס יומיומי, ויש בהן הרבה יותר נפגעים, זוכות לשקט תקשורתי ולהתעלמות.
אם אתם מתנגדים לאלימות, לכל אלימות, תפתחו אשכולות העוסקות באלימות השמאל ותתייחסו אליה באותה ארסיות ורשעות שבהן אתם מתייחסים למעשי מתיישבי איו"ש. אבל לתקוף רק צד אחד ולהיתמם אח"כ שבסך הכל מדובר בהתנגדות לאלימות, להפרת חוק, זו צביעות, אם לא רשעות.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'