ללכת בלי גומיות בנעליים זה לא פארטאץ' ושנת גשמים רגע לפני הקו האדום זה לא אילתור.

ההצלחות המבצעיות, הכלכליות והאקדמיות הגדולות הן פרי תכנון מדוקדק ועבודה קשה ויסודית. האם למדען הישראלי גמישות מחשבתית רבה יותר מזו של הארופאי או האמריקאי? מסופקני.

האם הגמישות המחשבתית של חלק מאלופי צה"ל ביוה"כ מכסה על כך שהיו יחד עם הדרג המדיני והמודיעיני שבויים של 'הקונספציה'?

האם הצלת החזית בעזרת כושר האילתור, ההקרבה ותחושת השליחות העצומה של הדרג הלוחם מאזנת את אובדן החיים שהיה יכול להמנע בעזרת קצת יותר אחריות ארגונית ותבונה מבצעית?

איני מעניק כל שמות חיבה לרשלנות מקצועית. מאחרי יותר מדי מצבות נמצאים האנשים שעל גבם אולתר פתרון לנזק שגרם הפארטאצ'.

כמה מן הקצינים הבכירים בצה"ל טרחו לקרוא 10% מרשימת הספרים המקצועיים הממולצים שהובאה בפורום צו"ב? כמה מן האלופים עשו זאת? מי ממנהלי בתי החולים דואג ליחס כח אדם שיאפשר לרופא התורן לקבל אחריות נאותה על המחלקה כולל זמן חפיפה וזמן לעיון בתיקים? מי מן המחלקות מקצה זמן קריאה למידה סביר לרופאיה? כמה מן השופטים סבורים כי ניתן להשלים משפט צדק ב10 דקות? האם סביר כי פחות 20 ניידות משטרה ועשרים כבאים יתנו מענה נאות לכלל תושבי גוש דן ברדת החשיכה?

כמו כל דבר בחיים - יש מהלכים זורמים שאין לתת לפרטים הקטנים להסיח את הדעת ממטרתם העיקרית ויש מהלכים שבלי ירידה לפרטיהם הקטנים נידונו לכשלון או להכפלת מחירם. אחד מתפקידי המנהל הטוב הוא להבדיל בין השניים ובהתאם להקצות זמן ומשאבים נאותים לכל אחד מהשניים.