סיפורם של פרץ גולדשטיין וחנה סנש והשאלה כיצד נפלו בידי הפאשיסטים ההונגרים, תפסה אמנם חלק
נכבד ממשפטו של קסטנר ומהזכרון ההיסטורי לגביו, אבל הדבר נובע ממעמדם העצום (והמוצדק) של
גיבורים לאומיים כמו חנה סנש ופרץ גולדשטיין שצנחו מאחורי קווי אוייב מתוך תקווה לסייע ליהודים.
פעולם של הצנחנים היה הניסיון של הנהגת היישוב להראות ש"היא עשתה משהו" בנוגע לשואה, ולכן
הושם דגש על סיפורם של הצנחנים - מה שהביא את סנגורו של גרינוולד (תמיר) לעסוק רבות בנושא.

הסיפור החשוב בנוגע לקסטנר הוא השאלה מה היה חלקו בהטעיית יהודי ערי השדה, בכל הנוגע להכנסתם
לגטאות שכמעט ולא היה צורך לשמור עליהם (גם על אלה ששכנו בצמוד לגבול הרומני - שהיה גבול עם
מדינה שיצאה ממעגל הלוחמה). השאלה הזו נוגעת לגטו קלוז' - גטו ששכנו בו 18,000 איש, ממש סמוך
לגבול רומניה, ושהוקף גדר רק אחרי כמה חודשים של קיום, וגם אז שמרו על כל המתחם 20 איש.
העובדה שמקלוז' (עירו של קסטנר) הגיעו לא פחות מ388 אל רכבת המיוחסים, בעוד שהשאר עלו על
רכבות פחות מיוחסות לאושוויץ, מעלה שאלות רבות. העובדה שראש היודנראט בגטו היה חותנו של קסטנר,
וכמובן שעלה על הרכבת הנכונה, גם היא מעוררת תהיות...

בקיצור, האיש הזה הרבה פחות צדיק מכפי שמנסים לעשות אותו בימינו.
נכדת אחיו כותבת בתגובה לאחד המגיבים בבלוג שבגלל שהשופט הלוי כתב על קסטנר שהוא מכר את
נשמתו לשטן "שלושה פעילי לח"י" רצחו אותו. ובכן, שניים מתוך "פעילי הלח"י" היו בני 13 כשקמה
המדינה, כך שאם היו פעילי לח"י, הם היו פעילים זעירים במיוחד...
פעיל הלח"י שהורשע בהקשר לפרשה, היה אשם בכך שלא הסכים לשתף פעולה עם תיק שנועד להיתפר
ל-ה-ר-ב-ה פעילי לח"י, ולכן הוצג כמי שעמד בראש ההתארגנות ההיא. הוא, שעד עכשיו לא ברור מה
חלקו בהריגה (בניגוד לשני האחרים שביצעו בפועל את הירי), ישב ה-ר-ב-ה אחרי ששני האחרים שוחררו.
אגב, זאב אקשטיין היה עובד שב"כ בטרם הרג את קסטנר - ויש קונספירטורים מרושעים במיוחד
החושבים שאולי לאיסר ולבן גוריון היה אינטרס להעלים את פרשת קסטנר, שלא היה קטן מהאינטרס של
פעילי הלח"י הזדוניים - אבל ארור החושב אוון...

אמנם משפחת קסטנר נהנית מנצחון בקרב על ההנצחה (אותו נצחון מפואר שנחלו אלה שניסו למחוק את
זכרו של אצ"י...), אבל עדיין יש בינינו אלה שקראו את התיעוד המקורי על המשפט, על השקרים
האינסופיים, על העובדה שהתבררה רק בדיעבד, שלא זו בלבד שקסטנר הציל חיי פושע נאצי אחד
(קורט בכר, עובדה שהתגלתה במהלך המשפט), אלא שפעל להצלתם של עוד שניהםף מפלצתיים הרבה
יותר (קרומיי - אותו הצליח להציל - וודיטר ויסליצני, השטן שרצח את יהדות סלובקיה, שניתלה בטרם הצליח מכתבו של קסטנר להושיעו...).

יכולים להיות הרבה תירוצים להתנהגות בקשר לרכבת (והם אכן ניתנו) - אבל אין תירוץ לכך ש-א-ח-ר-י
המלחמה הוא נתן עדויות אופי למען פושעי מלחמה נאציים, מלבד העובדה שהוא חשש שהם יפתחו פיהם
אם לא יעשה כן...
אגב, גם בראיון של הנאצי ההולנדי סאסן עם אייכמן (שנתיים לפני שנלכד ע"י המוסד), אייכמן משבח את
שיתוף הפעולה מצידו של קסטנר שכידוע "סיכן חייו ללא הרף"...