בודדתם את בעיית המרחק (בעייה שניתן להתגבר עליה) - למרכיבים קטנים. בודדתם את הדברים הקטנים שמפריעים לכם.

רק מה? לא עשיתם שום דבר עם זה.

מפריע לכם שהיא לא מכירה את חברים שלך ואתה לא את שלה? תתחילו להכיר. לא בבת אחת. בפעם הבאה שאתה אצלו תפגש עם לפחות 2-3 ידידים/ידידות שלה. תצאו כולם לסרט. ככה יהיה לכם בטוח על מה לדבר, גם תכיר את החברים שלהם וגם תדע איך היא נראת כשהיא יוצאת. אותו הדבר כשהיא תבוא אלייך. גם חברים שלה רוצים להכיר אותך. וההפך.

זה כבר פתרון אחד לשתי בעיות (ידידים ואיך היא נראת ביציאה).

ספונטניות... ספונטיות נוגדת הגיון. תפנים את זה. זה בהכרח ככה. זה אומר שאם אתה מרגיש שאתה חייב לראות אותה עכשיו והלוך חזור ממנה זה 4 שעות (נגיד - לקחתי מקרה שאני מכיר שדומה) - ואז אתם תהיו ביחד רק שעתיים... אז מה?! זה שווה את זה. תעלה על אוטובוס / רכבת וסע! גם ככה אתה לא משלם על נסיעות.

רוצה להיות ספונטני ומרגש ואוהב - בלי להגיע פיזית? תזמין לה פרחים עם שליח ופתק מרגש. ככה סתם. בלי סיבה. אתה לא צריך סיבה לאהוב. זאת ספונטיניות. זאת אהבה.

אתה עכשיו משתחרר ומתחיל ללמוד ולעבוד... והיא עדיין בצבא. לפי מה שהבנתי - יוצאת כל שבת שנייה. זה לא קשור אלייך. אלה הם תנאי השירות שלה. זה יהיה לה עם כל חבר. אז מה כן עושים? תזמין לה פרחים לבסיס. אני פעם אפילו הזמנתי פיצה לבסיס של חברה שלי. שתהנה היא וכל החבר'ה שלה. למה? סתם. כי אני אוהב אותה ורוצה שתהנה. תשלח לה חבילה עם ממתקים. מכתב אוהב. מתנה חמודה בבית כשהיא חוזרת מצבא ואתה עוד לא שם...

אלו היו סתם רעיונות... אבל הכוונה היא שאתם בדרך הנכונה. אתם יודעים שאתם אוהבים. אתם יודעים מה מציק לכם ודיברתם על זה (סימן לקשר בריא וטוב). - עכשיו תתחילו לטפל בזה.

אני יודע שזה נשמע לך מוזר... אבל המצב שלכם מעולה. הוא נראה לך גרוע - אבל הוא מעולה.
תשבו, ברוגע, תדברו על זה, תנסו להמשיך - ללא הגבלת זמן - ואם יש שם אהבה, אז יש דרך.

בהצלחה. וסוף שבוע נעים...