אם היו אפקטים במלחמה היה על מה לדבר. לא היה אפילו את זה.
איפה היה הנפל"ם כשהיה צריך אותו?

אם חוזרים לשאלה המרכזית:
בתרחיש לבנוני (סטאטי, אויב מבוצר, טווחים של קרובים של עד עשרות ק"מ), למה יש את יחס העלות תועלת הטוב ביותר כדי להוריד חצי טון מטען נפץ או תבערה על האויב : זאת מבלי לשכוח את טכנולוגיה וההנדסה והחומרים המודרנים שיש היום ולא היו לפני 60 שנה.

א. פצצה ממטוס
ב. פגז ארטילריה בקליבר גבוהה
ג. רקטה כבדה
ד. טיל מונחה כבד

אני שואל, מפני שב-1991 האמריקאים עוד הפגיזו מטרות חוף עירקיות עם תותחי 400 מ"מ. ועד היום אין תחליף של ממש לכוח האש ולעלות הנמוכה של הנשק הזה. (אבל לאמריקאים לא צפויות מלחמות שדורשות אמצעי כזה, לנו יש).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה