"בזמני" אם היית טוען את מה שאני טוען למעלה- זה היה גורם לריב. אני הועפתי לכמה שיעורים בגלל שבזמן מלחמת המפרץ הראשונה אמרתי שאין שום משמעות אסטרטגית לכך ששמי ישראל מוגנים (בדיעבד: "כאילו מוגנים") ע"י טילים אמריקאים ומפעילים אמריקאיים. המורה, שבטח קיבלה איזה תדרוך ממשרד החינוך, ניסתה לעורר דיון נוקב אודות המשמעות הציונית של העניין ואיך שרק ב 1956 היה מצב כזה שבו "סמכנו לא על עצמינו". אני אמרתי שאם לא נתפסים להיסטריה, זה בסה"כ לא שונה מאשר להביא מארה"ב רופא שמומחה לבעיה רפאית חריפה שאין בארץ מי שיכול לטפל בה. אני מניח שתשובה כזאת היא לא לקחה בחשבון...

ויותר ברצינות: אם תקרא את דברי תראה שלא העברתי שיפוט על הבריטים ברמה הערכית שמאחורי המדיניות שלהם, או מידת העמידה בהבטחות הפוליטיות. כן דיברתי על מה שהיה בפועל, ובפועל הם לא עשו ככל שביכולתם לקיים את המדיניות האנטי ציונית שלהם, הייתה אשר הייתה. ושוב: זה היה לא מעט משום שאנשי השטח שניהלו את האימפריה היו פוצים ממושמעים ובגלל שעם כל האיבה קשה היה לפקיד בריטי להוציא לפועל מדיניות דרקונית כנגד יישוב מאורגן ברמה די אירופית. גם בגרמניה הכבודה (להבגיל אלף הבדלות) עם כל הרצון של חלק מבעלות הברית להוציא אל הפועל משטר כיבוש נוקשה ואכזרי, הם התמתנו במהירות שיא עקב דחפים שונים, ששם כוללני להם (ולא רק בציניות) הוא "קסמי הפראוליין".

.