בס"ד

פרשת שופטים

רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק"(דברים ט"ז, י"ח) מה הפירוש "לשבטיך"? מסבירים חז"ל: מצווה שבכל שבט השופטים יהיו מאותו שבט והם ידונו את אנשי שבטם, למרות שגם בשבטים אחרים יש אנשים חכמים ונבונים. למשל: יהודי משבט ראובן מסתחר עם יהודי משבט זבולון ובעקבות סכסוך בניהם צריכים לפנות לבית דין, אם המסחר התנהל בעיר של שבט ראובן השופט יהיה משבט ראובן ואם זה היה בעיר של שבט זבולון השופט יהיה משבט זבולון משום שהתורה אמרה בכל "שעריך" "בכל עיר ועיר" (רש"י שם).

שואל הרב נבנצל שליט"א: מדוע זה כך? הרי כולנו יהודים וערֵבים זה בזה וכולנו חייבים בתרי"ג מצוות- ואדרבה, אין שום בעיה שיהודי משבט ראובן יוציא ידי חובת מצוות שופר למשל, את אנשי שבט בנימין, למה דווקא בענייני משפט חייב השופט להיות מאותו שבט, דבר שלא קיים בשום מצווה אחרת.

אומר הרב: ייתכן שבעלי הדין יצייתו יותר לאנשים הקרובים אליהם; ועוד, אם השופט הוא מאותו שבט, מן הסתם הוא מכיר את מנהגי השבט יותר משופט משבט אחר, כפי שמובא בגמרא (מס' יומא) אם קרוב שלך נהייה שוטר- תזהר שלא לעבור לפניו בשוק כי הוא יודע שאתה מבריח במכס. אדם מהשבט יודע את כל ה"טריקים" של אנשי שבטו.

טעם נוסף לדין זה: אדם מכיר טוב מאוד את כל המנהגים של אנשי שבטו, ישנם הרבה הלכות שתלויות במנהג המקום. הגמרא (מס' קידושין) מביאה כדוגמא: אדם המקדש אישה ואומר לה: "הרי את חרופתי"- בארץ יהודה -מסכת יותר לאנשים הקרובים אליהם,קראים לישיבה של מעלה- הוודאי חזר בתשובה כי הוא מבין את החשיבות של התיקין העצמי מקודשת משום שביהודה קוראים לארוסה חרופה, אבל בכל מקום אחר לא מקודשת משום שזה לא לשון קידושין. השופט חייב להכיר טוב מאד את השפה המדוברת בקרב אנשי שבטו על מנת שידע לפסוק את הדין. בבלגיה נוהגים בקרב סוחרי יהלומים שברגע שאומרים "מזל וברכה" זה גמר המקח ואף אחד משני הצדדים לא חוזרים בהם; אם סוחר אחד יגיד "מזל וברכה" במקום אחר פירושה יהיה רק ברכה ואיחולים לצד השני אבל בבלגיה כוונתו היא לגמר קניין. השופט חייב לדעת את הדברים הללו שהם מנהגי המקום, לכן חייב להיות מאותו שבט.

והנה הרב מוסיף טעם נוסף מדוע השופט צריך להיות מאותו שבט. כהקדמה הרב שואל: הרי באמת יש שופט כל הארץ, למה לתת לבני אדם לעשות משפט? שהקב"ה יעשה משפט! מילא בדיני ממונות שאי אפשר לחכות עד 120 בשביל לדעת מי זכה במקח או באיזה מחיר ישלם הקונה את הסחורה אם המחיר השתנה בינתיים, אבל בעבירות שבין אדם למקום-מדוע הקב"ה נתן לבני האדם סמכות לשפוט?

מסביר הרב: "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי"(תהילים קמ"ז, י"ט-כ') הגויים לא זכו אלא ל-7 מצוות בני נח, אבל אנחנו זכינו למשפטים ודינים מרובים שבאים להקל עלינו מדיני שמים. פירוש הדברים: אדם עובר על לאו שחייב עליו מלקות בדיני בשר ודם; על אותו לאו אם ידונו אותו בדיני שמים יכול להיות שיצטרך לשבת בגיהינום י"ב חודש. חז"ל אמרו שהאש שמוכרת לנו היא אחד משישים מאש של גיהינום. אמנם זו אש רוחנית אבל הכאב הוא פי שישים מכאב שמרגישים כשמכניסים את היד למדורה לוהטת. כמה זמן מסוגל אדם לסבול בתוך האש? אולי כמה שניות. ברור, אם כן, שהכאב של גיהינום במשך 12 חודש הוא דבר בלתי נסבל לולי שה' נותן כוח לסבול כדי להביא את האדם על עונשו. והנה ה' פוטר את האדם מעונש זה אם הוא קיבל כבר בעולם הזה מלקות, דבר שהרבה יותר קל לסבול, למרות שעונש מלקות זה לא דבר כל כך סימפטי כפי שמתואר במס' מכות, אבל בהחלט הוא יותר נסבל מאש של גהינום. הוא הדין לכל העונשים שמקבל האדם על ידי הבית דין, חמורים ככל שיהיו, תמיד יהיו יותר קלים מאשר עונשים בידי שמים.

עוד מוסיף הרב: העונש שמגיע מבפנים (מבשר ודם) הוא יותר יעיל מעונש מבחוץ, דהיינו כשאדם מוכיח את חברו הדברים יכנסו לליבו יותר מאשר תוכחתו של מקום. כשבית דין נותן ל"ט מלקות למי שהתחייב בכך, זה יחזיר אותו בתשובה יותר מאשר הידיעה שבעולם הבא יקבל גיהינום. כשאבר מגוף האדם חולה המצב הכי טוב הוא כשהאבר מצליח לרפאות את עצמו; אם לא ניתן אז מוסיפים כמה סמי רפואה כדי שיתגבר על המחלה; הוא הדין בנוגע למשפט: אם השופט הוא מאותו שבט הוא יצליח "לרפאות" הרבה יותר טוב את אנשי שבטו מאשר שופט משבט אחר-כל שכן כשמדובר על האדם עצמו; אמנם הקב"ה דן אותנו בראש השנה אבל יותר טוב שנדון את עצמנו לפני יום הדין כי אז לא נצטרך לדין החמור של הקב"ה.

בשביל זה יש לנו את חודש אלול כדי שנוכל לפשפש במעשינו ולתקן את מה שצריך תיקון; ברור שהאדם לא יתן לעצמו ל"ט מלקות (גם אסור לעשות כן) אבל אם יתעורר בתשובה באופן של תיקון פנימי זה הרבה יותר טוב מאשר תיקון חיצוני, זהו החודש שצריך לנצל כדי לעשות חשבון נפש, לתקן את המעוות, לשפר את הדברים הטעונים שיפור- אלו המעשים שבמהותם הם טובים אבל צריכים לעשות אותם קצת יותר טוב.

רבינו יונה אומר "לא ימצא איחור התשובה אלא בעמי הארץ" (שערי תשובה) תלמיד חכם לא יתכן שיאחר בחזרה בתשובה כי הוא מבין את החשיבות של התיקון העצמי, וכמו שאמרו חז"ל: אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה ביום אל תהרהר עליו בלילה שודאי חזר בתשובה.

אנו אומרים במוסף של ראש השנה: "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום" אם יהיה שלום בארץ או ח"ו מלחמה ההחלטה לא תתקבל בסוריה או באיראן גם לא בארה"ב; את זה הקב"ה קובע ורק על פי מעשינו, "איזו לרעב ואיזו לשבע" אם יהיו קיצוצים בקצבאות או בהטבות או אם היוקר יאמיר, לא שר האוצר יקבע אלא אנחנו על ידי מעשינו. "ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים או למוות" מי אלו הזכאים להשלים את השנה ומי אלו שנקראים לישיבה של מעלה- הכל נקבע ביום הדין.

אם כן הבה ונתעורר בזמן בעוד הכח והיכולת בידינו ונשובה אל ה'.

שבת שלום יצחק חלבה



לעילוי נשמת אאמו"ר אברהם (אלברטו) בן מרים חלבה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת מרדכי בן מרגריטה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת ר' ישראל בן ר' אלחנן הכהן ארנטרוי ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת אמיליה בת שושנה ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת ראובן סואה בן ויקטוריה ת.נ.צ.ב.ה. לעילוי נשמת טובה חיה בת אסתר ת.נ.צ.ב.ה.



המעוניין לקבל כל שבוע את העלון בדואר אלקטרוני ניתן לשלוח בקשה למייל: jalabe@neto.net.il ללא תשלום לזיכוי הרבים

הקישורים שלי: http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm