יש שביב אמת במה שאתה מתאר, למרות שנראה שההסבר שאתה מצרף נראה שגוי לחלוטין (ואשמח אם תעלה צילום או הפניה של המקור שעליו אתה מסתמך - אולי אחכים).

באופן עקרוני, ככל שעולה צפיפות ה CD, יש צורך להשתמש בליזר עם אורך גל קטן יותר (אינפרא אדום ב CD, אדום ב DVD וכחול בצפיפויות גדולות יותר - BLUE RAY לדוגמה). לליזר באורך גל קצר יותר יש ממילא אנרגיה גבוהה יותר - כך שאם רוצים מכשיר שיקרא את כל סוגי הפורמטים - צריך מכשיר שיש בו ליזר עם אורך הגל הקטן ביותר (נכון להיום - כחול).

הסבר על סימון עוצמת הליזר:
CLASS 1: ליזר שגם אם מביטים בו - הוא לא מסוכן לעין, או ליזר שכן מסוכן לעין, אך לא ניתן להביט בו ישירות (כי הוא נמצא בתוך המכשיר).
CLASS 2: ליזר בתחום האור הנראה, שלא יגרום נזק לעין במבט אקראי (רבע שניה).
CLASS 3: ליזר שעלול לגרום נזק לעין, גם ע"י החזרה ולא רק מבט ישיר.
CLASS 4: ליזר עלול לגרום נזק לעין וגם לעור, וכן עלול להצית אש - גם ע"י החזרות.

סימון CLASS הליזר לא בהכרח מעיד על העוצמה. יכול להיות ליזר אדום חלש יחסית שיסומן כ- CLASS 2, וליזר חזק יותר שיסומן כ- CLASS 1 (כי הוא בתוך המכשיר).

במכשירים עם יכולת צריבה יש ליזרים שחזקים פי 10 ממכשירים עם יכולת קריאה בלבד (דרוש לצורך הצריבה).

לסיכום:
המדבקה שמציינת את CLASS הליזר לא מעידה בשום אופן על יכולת קריאת הצרובים (וגם לא מעידה בהכרח על עוצמת הליזר), אלא רק על רמת מסוכנות הליזר בשימוש רגיל.
הפרמטר החשוב ביותר לצורך קריאת צרובים מכל הסוגים הוא תמיכת התוכנה של המכשיר: כלומר - איזה סוגים של מדיות המכשיר מתוכנן לקרוא (וגם כאן יש כל מני רמות - למשל אלו שמות קבצים יחשבו לחוקיים).

Elim