ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון וכל זה למה. מסתבר מן המסמך ההיתולי אך נושא בתוכו נתונים נכונים שטייסי חיל האוויר הצליחו להחזיק את הפאנטום מעל זווית התקפה של 25 מעלות - מעניין לאיזו זווית התקפה הגיע ספקטור בקרב המספריים מול הר הדרוזים שהוא מתאר בספרו - ושכנראה הגיעו מעבר ל-8.5 ג'י כאשר המגבלה הפורמלית של המטוס 7ג'י. אולי הקדמנו בהוצאת הפאנטום לפנסיה והקדמנו לקנות את ה-f-35...

ספקטור, בקרב שאתה מציין, טס במהירות מאוד נמוכה, כזו שבה אפילו לא מתקרבים למגבלת הג'י של המטוס.
ראה בפרק "מיג 21 סורי איזור שדה תעופה בליי 10/10/1973, ההפלה נזקפת לטייסת":
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...112#post4468664

גם אותי הפתיע ה 8.5 ג'י אבל ייתכן שכך היה בתחילת קליטת הקורנסים.
יצא לי להגיע למספר הזה באחת הטיסות הראשונות שלי בעת אימון קרב אוויר, כשהמגבלה אכן היתה 7 ג'י. הראש היה מכופף לכיוון מסך המכ"ם לביצוע יירוט. למסך היה מגן מגומי שנועד להסתיר את קרני השמש. הטייס, ללא אזהרה, שבר ב 8.5 ג'י והראש שלי נדבק לגומי. לא הצלחתי להרים אותו עד שהסתיימה השבירה. תחושה שאיני מאחל לאף אחד.
ניתן לראות את מגן הגומי המדובר בתמונה הבאה:


לא הקדמנו בהוצאת הפאנטום לפנסיה. הוא היה צריך לצאת ברגע שהיו מספיק מטוסים מסוג F-15 ו F-16 (שהפילו אותנו בקלות בקרבות אוויר...).
התמונה הבאה מדגימה היטב מדוע (התחלת פניה מירבית בו זמנית):

מכאן: https://66.media.tumblr.com/c0d5ef6...3xdko1_1280.jpg