לפני שנתיים עבדתי בין הכלובים וצפע גדול בתלבושת יפהפיה אחרי נשל,
עבר כעשרה סנטימטר מהרגל שלי.
במקרה הייתי גם יחפה בגלל מכה שקיבלתי ברגל ולא יכולתי לנעול כלום.
קפאתי על מקומי ופשוט התרשמתי מהגודל והעור הנוצץ שלו.
אני מתה על זוחלים.
עקבתי אחריו לאן פניו מועדות וראיתי שנכנס מאחורי המחסן שלי, ונעלם שם.
מדי פעם ראיתי אותו מציץ משם, אבל כיוון שהחתולה שלי כל הזמן הייתה בשמירה
הוא לא יצא משם, בכל אופן לא ביום.
כל בוקר נתתי לחתולה שלי לצאת ראשונה מהבית,
ועקבתי אחריה איך שהיא מסיירת בכל הגינה.
ידעתי עד שהיא לא מתישבת באיזה מקום השטח נקי.
בסוף הסיור כל יום התישבה מול הפתח שמול המחסן.
וכך גרנו עשרה ימים, הוא מתחת לבית, ואני בתוך הבית.
עד שנמאס לי מהמצב, והחלטתי לתפוש אותו.
המבצע הוכתר בהצלחה, והשקט והשלווה חזרו לגינתי.

זאת אחת הסיבות שאני לא מתאמצת לגרש את החתולים,
למרות שבימים האחרונים ממש נעשו חצופים