אתה חושש מתגובת המשפחה שלך ומתגובת המפקדים שלך. לשניהם, אני בטוחה, מאוד אכפת ממך ואני מוכנה להתערב שהם רוצים רק בטובתך.
עכשיו, אם המסגרת הזאת לא מתאימה לך באופן כזה קיצוני, הם יבינו. בראש הפירמידה של הדאגות שלך צריכה להיות הבריאות הנפשית והפיזית שלך. הם יבינו שלך זה לא עושה טוב, וטובתך היא הקובעת.

אל תשכח שיש גם עוד מסגרת, חלופית ותורמת לא פחות שנקראת שירות לאומי. המסגרת של הצבא לא מיטיבה איתך? יש עוד אנשים כמוך, זה בסדר ואתה לא צריך לסבול.. אולי התרומה שלך לא תהיה בשטח הביטחוני, אבל דרך עזרה לקהילה כן..

אל תשאר במקום שרע לך בו, רק כי לא נעים לך ממה אנשים יגידו. אנשם שאכפת להם ממך יבינו את זה, אנשים שלא- הם יכולים ל>צונזר<
אל תחשוש מהתגובה של המפקדים והמשפחה.. אתה ובריאותך חשובים להם יותר.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."