ציטוט:

במקור נכתב על ידי אודי עציון גם לי יש פרופיל 21 בשל מגבלה פיזית. גם אותי שיגעה המערכת הצבאית שכמה פעמים דחתה את בקשתי להתנדב, למרות שכבר הייתה יחידה צבאית שהסכימה לקלוט אותי. אלמלא עזרה של כמה חברי כנסת שאליהם פניתי בבקשת עזרה, לא הייתי מצליח להתגייס. אבל רציתי לשרת ונלחמתי במשך שנה בבירוקרטיה המזעזעת של אכ"א. היום שבו התייצבתי בלשכת גיוס, הוסעתי לבקו"ם (במרצדס על חשבון צה"ל, אבל זה כבר סיפור אחר ), התחיילתי ולבשתי מדים היה יום של ניצחון גדול. חצי שנה אחר-כך כשקיבלתי חייל מצטיין התברר שאולי באמת היה לי מה לתרום ושדווקא באכ"א יש כמה אנשים שחבל שגויסו. פטור הוא עניין אישי. הייתי נזהר מאוד מלבקר את מקבלי הפטורים הנפשיים. אני שואל את מבקריהם: האם הייתם מוכנים לקחת על אחריותכם את שלומם של אלה בזמן שירותם? גם בתפקידים "קלים", גם במערכת "מבינה" הם עלולים להתקל בנסיבות שיהיו מעל ומעבר לכוחם, באנשים שינסו לנצל את מצבם, או לפגוע בהם על הרקע הזה. עדיף לא לגייס ולהכשיר השתמטות במקרים מסוימים, מאשר להקים עוד מצבה בבית עלמין צבאי. ובמקרה של בלומין: ענייניה עם הצבא עם ענייניה הפרטיים כל עוד היא אדם פרטי. ההופעה שלה היא הופעה ציבורית, כדמות ציבורית. הצבא לא יכול למנוע ממנה להופיע, אבל זכותו שלא לתת את חסותו לאירוע כזה. שירות בצה"ל הוא שירות חשוב. לא כולם מסוגלים לו, ורבים יתרמו למדינה יותר במקומות אחרים, אבל המסר צריך להיות עידוד השירות.

קודם כל הרשה לי לברך אותך על המעשה הנפלא שעשית. בטוחני שלא התכוונת להיות חייל מצטיין
אלא פשוט אתה אדם מקסים ומוכן לתת מאשר לקבל. כן ירבו כמוך.
אני עברתי סיפור דומה עם הבן שלי שחלה במחלת מעיים קשה וקיבל פטור מיידי.
אני לא המרצתי אותו להתנדב, הוא עשה את זה בעצמו אך העניין התעכב. כל הזמן דחו (כרגיל) - פשוט לא רצו לקחת אחריות, אולי חשבו שזה יימאס לו ויוותר...

ראיתי איך הבן מתחיל להכנס לדיכאון ומשתגע מחוסר מעש.
אז בתור אבא, כתבתי מכתב לרמטכ"ל עם כל הסיפור שלו ושלי.
הפלא ופלא - תוך שבוע גייסו אותו כמתנדב. הבחור שרת 3 שנים (כל שנה האריך את ההתנדבות עד תום השירות) זה היה לפני 20 שנה ועד היום הוא לא יודע על המכתב שלי...

בקשר לאותם האומנים, יפה כתבת. אם הוא אדם פרטי - אז הוא נשאר עם עצמו ומצפונו.
ברגע שהוא הפך לידוע, הוא כבר לא יכול לנצל את הקלף הזה.
אני בטוח שהם יכולים לתרום לקהילה מיכולתם, אך פשוט הם לא רוצים!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו