ראשית, הניסיונות של גורואים למינהם לבסס את טענותיהם על מדע הם לא יותר מפסוודו-מדע - דבריהם מנסים להראות כמדע כשהם לא. לדוגמא, הספר "הסוד". אני לא ארחיב במילים בנושא הזה, משום שהוא לא רלוונטי לשאלתך.

ציטוט:

נגיד שיש קשר בין אושר ודת ובין אושר ותכונות אישיות (הגיוני). נראה לכם נכון שיש קשר בין דתות או מסורות רוחניות לבין תכונות אישיות? נגיד, אם אנשים שבחורים בבודהיזם הם אנשים סובלניים יותר באופן טבעי, שסובלנות היא אחת מהתכונות הבסיסיות שלהם.

יכול מאד להיות שיש קשר הדדי בין מידת האושר והתכונות שלו למידת הדתיות של אדם. מסתבר שככל שתכונות מסוימות יותר מושרשות באדם כך הוא גדלה מידת הדבקות שלו בדת שמטיפה לתכונות הללו. עם זאת, את לא יכולה להסיק מזה שאנשים בוחרים בבודהיזם משום שהם סבלניים יותר באופן טבעי. הסיבה לכך היא שקשר הדדי אמנם מראה שיש קשר, אך אינו מצביע על סיבתיות. יכול להיות שהעובדה שהאדם סבלני גרמה לו לבחור בבודהיזם, ויכול להיות שהוא בעל התכונות הללו בגלל שהוא בודהיסט. באותה מידה בדיוק יכול להיות שגורם שלישי ולא ידוע גורם לעליה בשני המשתנים הללו. למעשה, הכשל הזה בחשיבה כל כך ידוע, שיש לו שם משלו: cum hoc ergo propter hoc (http://snipurl.com/j8l37).

יש דרך להסיק סיבתיות מקשרים הדדים, אבל היא מצריכה דיון אחר. עם זאת, בהקשר שלנו, אני חושב שההסבר שלי מספק.

תהני לקרוא,
עידו