בן שמן - גלגולו של מקום

אדמות בן שמן נרכשו על ידן אליהו ספיר ויהושע חנקין, "ציידי הקרקעות" שתיירו בשנת 1904 באיזור לוד, מתוך כוונה לאתר אדמה לרכישה. הקרקע הפכה לרכוש יהודי בשנת 1905, והנקודה העברית הראשונה שהוקמה כאן ניצלה 100 דונמים מהשטח להקמת בית חרושת לתעשיית שמן. מכאן נגזר השם בן שמן, המרמז גם על משל הכרם, המשל המפורסם של הנביא ישעיהו: "כרם היה לידיד בקרן בן שמן..."



המפעל שיגשג והעסיק למעלה מחמישים עובדים, אלא שבשנת 1915 עלה באש ונשרף כליל. כיום אין מוצאים לו זכר, אך חברת ה מניות "עתיד", בעלת המפעל, המשיכה את דרכו בבית חרושת אחר, שהפך במרוצת הימים לבית החרושת "שמן" של היום.



אדמות בן שמן נרכשו על ידי קק"ל בשנת 1907. הנטיעות הראשונות היו של עציזית. אולם במהרה התברר כי גידול עצי הזית איננו מצליח, והמומחים המליצו לעבור לנטיעת עצי סרק - אורנים וברושים - וזאת בשטחים סלעיים ו/או תלולים שאינם ראויים לעיבוד חקלאי.



כבר עם תחילת רכישת הקרקע במקום תמכה קק"ל בנסיונות ההתיישבות בו. בתחילה הוקם מוסד חינוכי לתלמידי "בית הספר הלאומי לעבודת האדמה", רעיון שהגה ישראל בלקינד. אולם המוסד נסגר כעבור זמן קצר. בשנת 1908 הוקמה במקום חוות לימוד חקלאית, וכעבור שלוש שנים יסד בסמוך לה פרופ' בצלאל שץ כפר צורפים. קק"להעניקה שני דונם אדמה לכל אחת מעשר המשפחות שהגיעו מירושלים, מתוך כוונה לשלב במקום תעשיה זעירה וחקלאות. אולם גם נסיון התיישבות מקורי זה נכשל. היום נותרו רק מספר בתים שעדיין עומדים על תילם כמזכרת לימים ההם.
בשנת 1913 נבנתה חצר בן שמן, בסיועו של יהודי מרומניה, כפי שמעיד שלט השיש הקבוע בכניסה הראשית לחצר: "ברוך כהנא, מפלוישתי רומניה, הקדיש הונו בסכום של 6,000 ל"מ לקרן קימת לישראל, בשנת תר"ע (1910) ולאחריה לשם בנין המושב בן שמן."