מִשְׂחָק

תּוּת-שָׂדֶה אֵינֶנּוּ תוּת,
וְדָוִד אֵינֶנּוּ רוּת,

רוּת אֵינָהּ גִּדְעוֹן,

רִאשׁוֹן אֵינוֹ אַחֲרוֹן,

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב;

בֹּא נִסַּע לְתֵל-אָבִיב,

כִּי פוֹרֵחַ כְּבָר מִזְּמָן

תּוּת-שָֹדֶה בְרָמַת-גָּן.

השיר הופיע בספרה של אלה וילנסקי: ירח פקח עם איורים של גרטה וולף
הוצאת "אילה" ע"י "דביר" תל-אביב, תרצ"ח 1938

ציטוט מתוך חדשות בן עזר 451
http://library.osu.edu/projects/heb...be/hbe00451.php

אגב - מקריות מופלאה:
בשבת סיירתי באתר מורשת בשם מכון איילון\גבעת הקיבוצים
בין נס ציונה לרחובות (מומלץ בחום).
יוזם המתקן הוא יוסף אבידר. איתרתי אותו בעץ המשפחה המורחב שלי,
ולמדתי כי הוא בעלה של המשוררת ימימה אבידר-טשרנוביץ -
ושם גם הוזכר שמה של בת דודתה של ימימה, המחברת והמתרגמת אלה אמיתן (וילנסקי).
ההמשך הוביל אותי אל השיר הנחמד הנ"ל.
והנה בערב מחכה לי בפורום השיחה על תותים ברמת גן...