לא התכוונתי לרוטב "יין אדום ולימונים כבושים", אלא לרוטב יין אדום, ובנוסף גם ללימונים כבושים.

ברוטב יין אדום ישנם ארבעה מרכיבים הכרחיים- בצל, סוכר חום, יין אדום וטימין. עלי דפנה, פלפל שחור וסויה הם כבר שדרוג, וניתן גם להוסיף קורנפלור לייצוב (המלצה משף מקצועי- עוד לא ניסיתי). עם כל זאת, הרוטב מקבל חתיכת קפיצת מדרגה כשהוא לא רק רוטב יין אדום אלא רוטב יין אדום וציר בקר. כמובן שבשביל להכין ציר בקר צריך לא מעט סבלנות.

ההכנה של הרוטב היא פשוטה- קוצצים את הבצל ומטגנים עם הסוכר החום, כדי שחלקו יתקרמל. מוסיפים את היין האדום והטימין (שני ענפים יפים) ופשוט מצמצמים בסבלנות. כאן יכולים להיכנס גם עלי הדפנה והפלפל. אם משתמשים בציר, אז זה אני שם חצי ציר-חצי יין אדום.
כשהרוטב מוכן מכינים את הקרפ'ציו בזריזות (אני מזכיר להוציא את הבשר מהמקרר כמה זמן לפני- אחרת הוא מקרר את המחבת והטיגון שלו נפגע). מרטיבים את הלחם ברוטב היין האדום, ושמים פרוסות של קרפצ'יו ולימון כבוש, אותו ניתן להכין בבית בפשטות (לימון ננסי מחורץ, מים, מלח, קצת שום, ושוב- סבלנות. זה לוקח כמה שבועות) או לרכוש בסופר בפשטות.

כמובן שבדרך ההכנה הזאת אי-אפשר להגיע לאותו עובי שרואים במסעדות- זה רק עם בשר חצי קפוא (וכמו שביטיס אמר- לא קפוא ממש, זה הורס אותו!). אבל אני יכול להיות מעודד מזה שגם ג'ימי אוליבר אמר בתכנית שלו שהקרפצ'יו הסופר דק במסעדות הוא סתם פלצנות

וחידה- מי יודע מאיפה השם של המנה?