באותה שנה שוב לא יצא לי שום רעיון לתחפושת. ממש כלום. באותו יום של פורים ממש החלטתי שאפילו אם אין תחפושת אני חייבת לעשות משהו. אז לקחתי ז'קט שהיה לי, והצמדתי עליו בעזרת סיכות ביטחון את כל התכשיטים שלי. (לא לדאוג, אף אחד מהם זה לא זהב. אלו שרשראות של חרוזים שאני עשיתי). זה לא היה עדיין משהו מוגדר. סתם משהו קיטשי. וכך יצאתי לרחוב לראות את העדלאידע.
בעדלאידע פגשתי את אחי והוא אמר לי: "את מכירה את האנשים האלה בתחנה המרכזית שמסתירים את התכשיטים והשעונים שלהם בתוך המעיל, ואז נתקלים בך ברחוב, פותחים את המעיל ומציעים לך את מרכולתם? ככה את ניראית."
אני????????? אזרחית שומרת חוק?!
טוב שאח"כ אף אחד לא שאל אותי למה התחפשתי...

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...