צה"ל הוא בבואה של החברה הישראלית. הנוער בישראל ממעט (בממוצע) בפעילות גופנית וזה בא לידי ביטוי בכושר ירוד בטירונות ולארריה. הכושר הירוד מגביל ביצוע משימות (ובדבר בלט במיוחד במלחמת לבנון השניה) ובזמן המסלול העדר הכושר הבסיסי, זה שנבנה לאורך שנים, גורם לשכיחות גבוהה של פציעות שבמקרים לא מעטים גורמת לנשירה מתפקידי לוחמה. ודומני שהמחסור של צה"ל בלוחמים היה ונותר די חמור. אני כבר לא מדבר על מלואימניקים שמגיעים ללא כושר כלל.
העדר עיסוק בספורט כאורך חיים גם מגדיל סיכונים בריאותיים ולכן עולה למדינה ממון רב בטווח הארוך.
איך זה קשור למונדיאל?
הצלחה מקומית בספורט תחרותי מושכת ילדים ובני נוער לעסוק בו. כדורגל כנראה שיתקיים ושיהיו שישחקו בו בכל מצב (ואגב, כבר היום חלק ניכר מהמימון הציבורי לכדורגל מגיע בכלל מהמועצה להסדר ההימורים בספורט, קרי, לא מתקציב ממשלתי), אבל לא כל אחד מתאים לכדורגל או נמשך אליו.
יש עוד הרבה מאוד ענפי ספורט (למשל אתלטיקה וג'ודו) שאין בהם כסף, אבל היה כדאי מאוד שנוער (וגם מבוגרים) יעסקו בהם. איך משיגים את זה? עורכים בארץ תחרויות רציניות וממנים ספורטאים מקומיים. הצלחות של ספורטאים כאלו בתחרויות בחו"ל מושכות תשומת לב ומוסיפות לאטרקטיביות של העיסוק. כל זה עולה כסף ולמדינה בהחלט יש אינטרס לתת את הכסף הזה שהוא בסופו של דבר בטל בשישים ביחס לסעיפים אחרים בתקציב.