אין לכם מושג איזה טראומה יש לי ממנו,כשהייתי קטן בני דודים שלי סיפרו לי שהוא חותך הכל,בין אם זה ברזל ובין אם זה אצבעות

והם דווקא קראו לזה "מר מספריים"

וככה כל בוקר אני נעמד מחכה לך מחוץ לחלון אולי את תבואי אולי יום אחד
את תסכימי אפילו לישון יש פה גינה וגם עץ מיוחד שחרטתי עליו חץ עם לב
ושני משפטים "טוב לבד" ו"מוות למי שעוזב". (יוני בלוך-סיבה לעזוב)