כמו שנכתב למעשה יש שלוש צורות כתב יפניות ועוד אחת שהיא למעשה אותיות גרמאניות( לא גרמניות, אלא גרמאניות זה משפחת השפות של אנגלית ) . ה"הרוגליפים" כמו שנקראו כאן לפני כן הם מה שנקרא קנג'י (פירוש מילולי זה סמניות הKAN, כש KAN הוא הביטוי הנפוץ לסינים שהביאו את הכתב ליפן) . שתי שיטות מאוחרות יותר הם ה hiragana שמבחינה קליגרפית אפשר להקביל אותו לכתב שלנו( צורות עגולות) והוא משמש למילים ביפנית ללא קנג'י( ראה יוצאי דופן בהמשך) ולכתיבת חלקי הדיקדוק במשפט, צורת הכתב האחרת היא katakana והיא מקבילה מבחינה קליגרפית לדפוס שלנו( קווים ישרים) היא משמשת ביחוד לשמות של אנשים לא יפנים, למילים לועזיות ולמילים שמוצאם בשפה זרה ואינם קיבלו קנג'י.

לגבי הקריאה , פה מסתבך העניין עוד יותר, זה מכיוון שהיפנית מכילה כל כך הרבה מילים נ רדפות שקשה ללמוד את כולם. לרוב המילים יש לפחות 2 הגיות: האחת היא ההגיית ה KUN (הגייה סינית) והשניה היא ההגייה היפנית אוטנטית.