בשולי החדשות

מאת אלכס לוין





ברצף האירועים המטורף במדינת ישראל כאשר אירוע רודף אירוע לא נכנסים לחדשות אירועים מחיי היום יום, מכיוון שהחיים אינם רק פוליטיקה, פלילים או כלכלה, אני מרשה לעצמי לכתוב את החדשות השוליות הללו מהאירועים שאני חובה אותם בחיי היום יום.



חנות מגה אזור התעשייה החדש במערב ראשון לציון



לפני מספר שנים לא רב נפתחה חנות ענקית חדשה של מגה באזור התעשייה החדש בראשון לציון,

בשבוע שעבר זאת לא הפעם הראשונה שאני נכנס לשירותים של החנות הזאת שנפתחה לפני כשנתיים ימים יתקנו אותי אם אני שוגה.

מה נדהמתי לראות בחנות מזון ענקית ומודרנית שירותים הנראים כמו באחת המדינות הנכשלות ביותר בעולם,

הדלתות מרביתן במצב מחריד,במספר דלתות חסר התריס בחלק התחתון של הדלת. תאי השירותים במצב אנוש.

אחת הניאגרות מתוך שתיים אינה פעילה, גם זאת הפעילה מסריחה ברמות של ביוב.

בכול התאים הצואה מרוחה על החרסינות, הלכלוך והזוהמה היא סימן היכר של השירותים במגה מערב ראשון לציון, הכיורים מטונפים, מלאי לכלוך, חלקם לא ראו ניקיון יסודי מרגע שנפתחה החנות הזאת, הרצפה שהייתה פעם לבנה נראית כמו לאחר צביעה בשלל צבעי הפסטל, אני תמהה איך בחנות מזון ברשת כמו מגה נותנים לשירותים להיראות במצה כה עלוב וכה חמור, למגה הפתרונים, אני תמה היכן משרד הבריאות ומשרד למסחר ותעשיה שלא מבקרים בשירותים הללו ולא סוגרים את החנות הזאת עד להבאת השירותים בחנות המזון הזאת למצב סביר.



שופרסל ביג באזור התעשייה החדש במערב ראשון לציון



החנות הוותיקה הזאת שהחליפה שמות רבים אך כולם היו תחת הרשת של שופרסל היא אחת החניות הוותיקות באזור.

רבות כתבתי על הכשלים בחנות הזאת אך הפעם הגיעו מים עד נפש.



בחנות הענקית הזאת התנחלו לפני כשנה או שנתיים מספר ציפורי דרור, מדי פעם אני רואה אותן מעופפות בתוך החנות. אוכלות דבר מה, משאירות את צואתן בכול מקום, אולי זה הטבע, אולי זה נחמד, אך לא בחנות מזון, שם מוכרים ירקות, לחמים , דברי מאפה. האם הצרכנים צריכים לאכול לחם או ירקות שציפורים ניקרו אותם, או חלילה עשו את צרכיהם על המוצרים הללו אשר הם גלויים במשך היום ואו הלילה. האם זה לא מסוכן לבריאות, האם זה לא מפיץ מחלות או כינים, היכן משרד הבריאות או משרד למסחר ותעשיה, אני חושב שצריך לסגור את החנות הזאת עד להוצאתן של כל הציפורים מחנות שופרסל ביג באזור התעשייה במערב ראשון לציון.





מנפלאות פינוי האשפה במרחב מערב ראשון לציון



ביום חמישי האחרון מפני האשפה לא פינו את הזבל מפח האשפה שלי, דבר שקורה מידי פעם לי או לשכן אחר בשכונה שלנו, מפני האשפה יש להם שיטות מוזרות של פינוי אשפה אך זה לכתבה מיוחדת על הנושא. רק מוחות מבריקים של מפני אשפה מסוגלים להמציא סגנונות פינוי הראויות לפרס היצירתיות ויצירת לכלוך במקום שהיה נקי עד בואם.

להלן סיפור המעשה,מכיוון שלא פינו את האשפה התקשרתי למוקד העירוני 106 ובקשתי שיפנו את האשפה.

המתנתי כשעה בביתי מכיוון שהיה לי מה לעשות בביתי, לא ראיתי משאית לפינוי אשפה, התקשרתי שנית למוקד ובקשתי שיפנו את האשפה, נכנסתי למכונית ונסעתי לענייני. לאחר כמה דקות מתקשרים אלי מהמוקד ואומרים לי מה אתה רוצה, המפקח עומד ליד פח האשפה והוא ריק, הודיתי לה . לאחר כשעתים חזרתי לביתי נגשתי לפח האשפה אכן הוא היה ריק, לאחר כמה דקות הלכתי לשכן בקצה הרחוב, ראיתי ערמות אשפה שהעירייה מפנה בכול יום חמישי – מה שנקרא יום פינוי אשפה של גזם, ושאר חפצי הבית שבעלי הבתים אינם מעוניינים בהם יותר. אני רואה את ערמת האשפה, תוהה לעצמי מי צרך את המוצרים הזהים לחלוטין למוצרים אותם אני צרכתי ולאחר מכן רוקנתי אותם לפח האשפה שלי, תוך כדי מבט על ערמת הזבל נדהמתי לגלות מספר פרטים שלי אישיים אותם זרקתי. בהתבוננות עמוקה יותר גיליתי שאלו השקיות שאנו משתמשים בהם לפינוי האשפה, רק אז הבנתי את הפינוי המהיר ללא משאית , כך פינו את האשפה שלא פונתה מפח האשפה שליד ביתי,פועלי הפינוי לקחו את עגלת הזבל, גררו אותה עד קצה הרחוב ושפכו את תוכנה על המדרכה, כך שמפני הגזם, ופסולת הביתית הגדולה שהם יפנו את האשפה. יצירתיות מדהימה של מפני האשפה בראשון לציון, לשאר יצירות החוכמה של מפני האשפה אתייחס בפעם הבאה .



מנפלאות עיריית בת ים דגלים קרועים ומדרכות המסכנות את ההולכים עליהן.



ראש העיר של בת ים לחייני השקיע בשנים האחרונות משאבים גדולים לשיקום הטיילת, לא שהכול שופץ עבודה רבה לפניו, הטיילת המוזנחת התחילה סוף סוף לקבל צורה של טיילת.

אבל; כאשר אתה מטייל לאורך הטיילת ורואה את דגל ישראל קרוע עד מחציתו במצב של ביזיון לדגל אתה מבין שהפיקוח העירוני לא רואה את המחדל, הכיצד תלוי שם דגל קרוע והוא לא יחידי, ישנם כמה כאלו לאורך הטיילת. אתה שואל את עצמך גם אם את הדגל תלו בעלי המסעדות השוכנות לחופה של בת ים, לא ראוי להסיר את פיסות הבד הקרועות הללו המבזות את דגלה של מדינת ישראל. מר לחייני כבוד ראש העיר ראוי שתעשה סיבוב לאורך הטיילת עם מנהל הפיקוח העירוני ותסיר את הביזיון הזה של דגלים הקרועים הללו.( ברצוני להזכיר לך מר לחייני שאת המסעדות לאורך החוף משכירה העירייה תחת שם זה או אחר וכי מבני המסעדות הללו הם רכוש עירוני) .



מר לחייני כבוד ראש העיר כאשר אתה עושה סיבוב דגלים קרועים, תביט בבקשה על המדרכה הסלולה, ממש לא רחוק מהדגלים הקרועים, המדרכה החדשה שסללת לא מזמן ישם חלקים מהמדרכה ששקעו, עד כדי סיכון חיי אדם, אנשים שיפצעו מנפילה בהליכתם לאורך הטיילת בטוח יגישו תביעות לעירה בגין פציעתם או אם יקבלו נכות בגלל הזנחה, כדאי שתעבור בטיילת עם מנהל הפיקוח שלך ושיתקן סוף סוף את המפגעים הבטיחותיים הללו למען שלומם של ההולכים לאורך הטיילת בבת ים, ורצוי לעשות זאת מיידית למען מניעת פגיעות גופניות שלא לצורך.





סיפורי חניות הנכים במדינת ישראל



רבות כתבתי על בעיית חניות הנכים במדינת ישראל. אך עלי לחזור לציין נקודה כאובה זאת. לא פעם אני מגיע לאזורים מסחריים אלו ואחרים, או לאזור מרכז רפואי זה או אחר, אין ולו פעם אחת שאני לא נתקל במכונית זאת או אחרת של בעל רכב טיפש, שחונה בחניית נכים, לשם כך אני תמיד מחייג למוקד העירוני באותה עירייה ובדרך כלל הפקחים מגיעים ונותנים קנס לבעל הרכב שיכול ללכת עוד מספר מטרים אך מעדיף לחנות דווקא בחניית נכים.

אך מה שמעצבן אותי במיוחד הם רכבי השרות שמרשים לעצמם לחנות בחניות הנכים, כמו רכבי צה"ל, משטרה, או רכבים של כיבוי אש שרות (מכוניות פרטיות של כיבוי אש) , או של משמר אזרחי – המכוניות הישנות של המשטרה. דווקא הם מרשים לעצמם לחנות בחניית נכים

התופעה הכי מעצבנת היא הרכב חונה בחניית נכים, בכלי הרכב משאירים במכונית ילד או אישה קשישה בכדי שלא יקבלו דו"ח חנייה ויוצאים למסע קניות, במספר מקרים הבעל נשאר במכונית והוא מנמנם עד אשר איישתו תחזור מהקניות בסופר. מה חשוב הנכה, או בעל עגלת נכה שאינו יכול להגיע למקום חפצו, הרי חניית הנכים בנויה כך שלכל מכונית ניתנת חניה וחצי, למען יוכל הנכה לצאת מהמכונית, לפתוח את הדלת עד הסוף, ולנוע בחופשיות לעבר המטרה שאליה הוא שואף להגיע. אבל לחכמי ישראל יש פתרונות יצירתיים ומה חשובה הבעיה של הנכה שאינו יכול להגיע למחוז חפצו.