בעמוד הראשון של הדו"ח, בשעה 1040 מחבר הדו"ח כותב בין היתר. ..."5 חיילים דהרו יחד עם זה לאורך השלוחה משמאל לעבר התוקפים שלמעשה נעלמו ברגע שהופעלה המרגמה"...
אם שמת לב לביטוי "דהרו" שלא מקובל על ישראלי לתאר הסתערות. לעומת זאת מי שהיה קודם כסייר ביחידת גמלים, וכמקים היחידה של הגמלים, סביר להניח שהגיש במסגרת תפקידו, דוחות על הסיורים עם הגמלים, ועל היתקלויות שהיו לו כאשר "דהר" עם הגמל עליו רכב, לעבר מסתננים......כך שאין ספק מי הגיש את הדו"ח. מה עוד שהוא מתפאר שהיו קודם בזיונות בהיתקלות עם ירדנים. לא שאני מכיר בזיונות שהיו. הגעתי לשקד בסוף 56, ואיני יודע מאומה על בזיונות, אולי קרו לפני שהגעתי. לדעתי גם הפעולה הזו יכלה להגמר בביזיון גדול אילו לא "דהרתי" בעצמי, ולא 5 אנשים כדבריו, ושני הירדנים אכן נסו, ואני היחיד שדווחתי כי ניסתי לפגוע בהם כאשר עליתי לראש הגבעה ולא הצלחתי בגל הנשימה הבלתי סדירה. לדעתי גם מנוסתם תוכננה מראש, תפקידם של שני הירדנים היה לעכב אותנו בתוך הוואדי עד שהמשוריין הירדני יוכל לעקוף מבלי שיתגלה על ידנו, ולסגור את דרך היציאה של הקומנדקר את ערוץ הוואדי.!!! ולולא עליתי ו"דהרתי" או הסתערתי מייד, כל הסיכוי שכולנו היינו נהרגים ביציאה.רק ההגעה המהירה שלי למעלה הגבעה הסלעית, נתנה את התמונה המלאה למצב. מה שרצה להראות מחבר הדו"ח, כי כאשר הוא עצמו נוכח ממש בפעולה,, העסק דפק מעל המשוער. והוכחה לדבר מה שכתב בעמוד השני של הדו"ח בפסקה (5) ג'. הוא כוותב "שמוש יעיל באש מעל המקובל בחיר'."
והשקר הגדול מכולם שפצצת המרגמה הבריחה אותם. פצצת המרגמה נפלה כעשרה מטר משמאלי, ממש בתחילת ההסתערות, ונדב צעק שיפסיקו לירות מרגמה, אני נשכבתי באחור, אבל בגלל הסלעים הרבים והבולטים הרסיסים לא פגעו בי, נדב חשב כי נפגעתי. . כל הסיפור שראינו משוריין ביציאה מהוואדי סיפורי אלף לילה ולילה. הירדנים החביאו את המשוריין וחיכו לנו בהסתר גמור, הכדורים חרשו לידנו כאשר טסנו במהירות ימינה לכוון ישראל לצאת מאש החיילים הירדנים., ולמרות שהסתכלתי לכוון של הירדנים (לא היתה שום ברירה אלא לשבת ולחכות לצאת משטח האש) לא יכולתי להבחין בשום חייל ירדני, או במשוריין.!!! כותב הדו"ח מתאר כך: בשעה 12.15 ..."אש ממקלע הקל של הפטרול גורמים לכך שהמשוריין נכנס למחסה ...נעשה שקט"..תאור הזוי לחלוטין, לא היה ולא נברא, אלא להלל ולשבח את תפקודו כמפקד הפטרול!!!. לאחר שהסתלקנו בעור שיננו , היינו אמורים לומר ברכת הגומל, ולא לחבר דו"ח של אלף לילה ולילה. ומי שהיה צריך לקבל ציון לשבח הוא מפקד המארב הירדני, שבנה את המלכודת הכמעט מושלמת.! . לעניות דעתי, לו היה מחסל את ששת חיילי סיירת שקד, היה סוף הדרך לסיירת, ומתכנן המארב היה מקבל מהמלך עבדאללה, דרגת גנרל על מארב למופת, שהחל בשטינקר הבדואי, שעבד גם לטובת הירדנים, ומכר למגיש הדו"ח, ולמפקד הפטרול, לוקש ארוז היטב, וסיפור על הרועים הירדנים שחדרו בהר חברון.