אלכסנדר זייד הגיע עם משפחתו לאזור ב1926 כשעזב "בטונים צורמים" את כפר גלעדי . בין השאר נכתב שהייתה אי הסכמה שלו ומשפחתו על נושאי בתי הילדים והחינוך של ילדיו.
כשהגיע לאזור כנראה עוד לא היו סידורי מגורים והוא גר בתחילה בנהלל (בשכירות? אצל אחד האיכרים?) . כשעבר לגור עם משפחתו בשייך אברייק לבית בו המשפחה גרה עד היום קראו כנראה למקום בית זייד במשמעות של בית מש' זייד (או משק זייד) אבל בודאי לא ברעיון של מושב. זייד שמר על האזור מטעם הקק"ל וידוע הסיפור שכשביקש העלאה במשכורת כשומר - סורב ומאוד נעלב. להערכתי ניתנו לו אדמות צמוד לבית בחכירה (קק"ל, אדמת הלאום) אך שוב לא כהתישבות באופן של מושב. ידועים בודדים נוספים שקיבלו בעבר הרחוק והקרוב שטחים (חווות בודדים). היה הנסיון שלא צלח של הקיבוץ "גבעות זייד" שהחל ב-1940 עם מעורבות גדולה של יפתח והאם ציפורה במקום שהוא מעט רחוק מבית המשפחה - ולאחר משא ומתן די ארוך עם התנגדויות משפחתיות צורף כקיבוץ לחבר הקבוצות (לימים איחוד הקבוצות והקיבוצים) כיום כפר תקוה. בשנת 1950 הקיבוץ למעשה נעזב ע"י הראשונים חלקם עזבו ויפתח וכמה חברים עברו לבית המשפחה וסביבתו. ( בגבעות זייד נעשו נסיונות התיישבות קיבוצית נוספים עד 1957) איני חושב שאז הוכרז על הישוב כמושב "בית זייד" אלא רק מאוחר יותר (שנות ה-60?) שאף כי קיבל רישום של מושב באיחוד החקלאי דומה שזה היה רק לצורך נוחות של אירגון ורישום. לא נראה לי שהמקום מתפקד כמושב. אגב מספרי התושבים במושב שנרשם בכמה מקורות נראה מוגזם למדי ולא אתפלא אם מדובר בפחות מ -50 איש. לסיום נראה ששוה בדיקה אם דוקא מהסיפור של 1926 צמח מושב בגלל רצון המוסדות השלטוניים לצ'פר את אלכסנדר זייד. מקומות לבדיקה- מועצה אזורית יזרעאל , קרית טבעון (אני מניח שבמהלך השנים היו ביניהם מחלוקות למי לחבר את הישוב בית זייד) . בית אלון, ארכיון ההגנה, ואפשר כמובן לשוחח בע"פ עם זאב צחור שמכיר את נושא הקיבוץ החשאי. אני מניח שגם מוקי צור יודע על הנושא.





9