אמיל, אם תמשיך להיות הראשון שפוגש כותבים חדשים אני עוד אמנה אותך לראש ועידת קבלת פנים .

בונגע ליצירה עצמה- ההתחלה קצת צולעת ואני חושב שאולי כדאי לחסוך מאיתנו את האם הרגשנית. היא בסופו של דבר לא תורמת הרבה וגם לתקוע אותו בדירת רווקים בלי אף אחד תעשה את העבודה של הרקע.
ההמשך לעומת זאת סוחף ומרתק ומשאיר את הקורא תמיד בתהייה מה אמיתי ומה לא. גם את הסיום מאוד אהבתי.
ההערה האחרונה היא רק בניקוד ועריכת משפטים: שים לב שכאשר אתה נע מנושא אחד לאחר, או רוצה לשים נופך דרמטי, קטע את המשפט או שים בו פסיק. למשל המשפט הזה:"כל העולם מסביבו, מטושטש ולא ברור , כל הצבעים נמרחו והתערבבו, וכל הדמויות מסביבו נראו כמו גושים, צלליות של עצים שמתנועעים ברוח רק היא ברורה להפליא, תווי פניה וגופה כאילו פוסלו בידי אומן, ומסביבה הייתה הילה חזקה שגרמה לו לצמצם את עיניו בכאב." הוא ארוך מדי. היה עדיף שאחרי ה"ברוח" תשים נקודה בשביל להדגיש את התיאור.

כתיבה נהדרת ונשמח לראות ממך עוד יצירות,
הקרדינל.