בנוגע לספריו של דן בראון וצופן דה וינצ'י אני מודה שמהספר הזה דווקא נחשפתי די הרבה לעבודות המיוחדות שלו, ויכול להיות שמישם צץ הרעיון למרות שאני אישית לא אהבתי כל כך את הספר כי הוא יותר מדי בנויי כמו תסריט ולא סיפור, כנראה כי דן בראון די קיווה (כמו שיצא בסוף) שזה יהפוך לסרט.

ובקשר לשגיאות אני אקח לתשומת ליבי, תודה.

וההוא והיא, זה פשוט כי לא רציתי להעניק לדמויות שמות, כי זה לא היה משרת כל כך את העלילה. למרות שבמחשבה לאחור אולי הייתי מעניק לה שם, ואליו הייתי ממשיך להתייחס בגוף שלישי. כדי להדגיש שבשבילה אין לו הרבה משמעות, כי יש עוד "פרייארים" כמוהו שהיא משתמשת בהם בשביל השיחזורים.
אבל אם לך נראה שהמספר הוא אולי ההר, או הגלשן נגיד, אז למה לא?! בהחלט רעיון מעניין, אחרי הכל זה סיפור וכל אחד מבין אותו אחרת.
שיהיה לך יומטוב,
אלכס