הסיפור הכי גדול שעליו ידעו אנשי העמותה הוא חריגות בנייה . העמותה ניצלה באופן לגיטימי את העובדה שחרידגות בנייה מאושרות בכל רחבי מדינת ישראל בדיעבד ואת העובדה שחריגות בנייה במזשרח ירושלים אינן מטופלות כלל .

כל השאר הוא סיפור מפיו של הרמאי הראשי , אותו הפכו ב"הארץ" ל'קרבן במיטב המסורת של קרבון המחבלים . בתוספת הערה כאילו צינית על הזונות . אם מישהו חושב ששרותי הביטחון של ישראל לא השתמשו מעולם בזונות כדי לפתות ערבים לסייע להם , הוא טועה . זה גם מה שעשו בעטרת כהנים .

אי אפשר להתפלא על כתבה שמירון רפפורט חתום עליה , התפלאתי שלא מופיע קטע בו חוקרי משטרת ירושלים משקים את הערבי המסכן באורניום מועשר . נו טוב , צריך להשאיר משהו גם לכתבה הבאה.

אפרופו החוקיות , מעניין כיצד נשמט מהכתבה תיאור הדרך ה"חוקית" להפלא בה רכשו המשפחות הערביות (בין היתר מן הסתם משפחתו של הרמאי ) את הבתים מאנשי "כרם התימנים"

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”