השוואה למדינת אפרטהייד אינה נכונה ואינה במקום. לדעתי כדאי להסיר אותה מעל סדר היום ויתרה מזאת, להלך עלינו אימים עם הסיסמה הזאת.

1. בתחום מדינת ישראל הריבונית שעליה אין מחלוקת, דרים בכפיפה אחת יהודים וערבים המהווים רק כ-25% מכלל התושבים. לפיכך אין ההתיישבות היהודית מיעוט השולט על הרוב המכריע בארץ (בדרא'פ שלט מיעוט על קבוצות הרוב השחור). מכאן שכל מי שרוצה לעשות השוואה פשוט טועה
אלו הם חוקי האפרטהייד שהיו נהוגים בדרא'פ והנכם מוזמנים לערוך השוואה האם חוקים אלו חלים אל המיעוט הערבי בארץ.

B]חוק איסור נישואי תערובת (1949) – אסר על נישואים בין-גזעיים
חוק המוסר (תיקון משנת 1950) – אסר על יחסי מין בין לבנים לבני גזעים אחרים
חוק מרשם האוכלוסין (1950) – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני
חוק דיכוי הקומוניזם (1950) – איפשר לממשלה לתייג כ"קומוניסטי" ולהוציא מחוץ לחוק כל ארגון, תנועת אופוזיציה, או התאגדות שלא היו לרוחה
חוק אזורי הקבוצות (1950) – הקצה את אזורי המחיה העירוניים בין הגזעים השונים, ולמעשה התיר ללבנים בלבד להתגורר בתוך הערים
חוק המעבר (1952) - חייב כל שחור מעל גיל 16 לשאת בכל עת תעודת מעבר, שבה הוטבעו אשרות מהמשטרה או מהמעביד המתירות או מגבילות את תנועתו
חוק שמירת מתקנים נפרדים (1953) – חייב הפרדה במתקני שעשועים, גנים ציבוריים, שירותים, חופי רחצה וכדומה, ובפועל מנע מלא-לבנים את השימוש במרביתם
חוק חינוך הבנטו (1953) – קבע את רמת שירותי החינוך שזכאים שחורים לקבל, וברמה נמוכה משמעותית מזו של הלבנים
חוק המכרות והעבודה (1956) – מיסד את האפליה בתעסוקה וקיבע את העסקת לבנים בלבד בתפקידים בכירים
חוק עידוד שלטון עצמי שחור (1958) – הציג חבלי ארץ חלקיים במדינה כ"בנטוסטן" לשחורים, שם יוכלו ליהנות מאוטונומיה לכאורה
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות (1971) – שלל את האזרחות הדרום-אפריקנית מתושבי אותם בנטוסטנים[/B]

2. לגבי אוכלוסיית השטחים: פתרון הקונפליקט באופן בילטראלי לא יצלח לעולם ואין שום סיכוי להגיע לשלום אמת, צודק או בר-קיימא כפי שכל הוזי השלום מטיפים לנו במיוחד אחרי הסכמי אוסלו הידועים לשמצה.
הפתרון חייב לבוא על ידי יצירת מטריית על מעל השטחים הללו שיהיו נתונים לפיקוח מדינות העניין ומבחינתי ירדן היא הכתובת לפיקוח משותף על אותה אוטונומיה שתקום.

המודל של אנדורה הוא בהחלט מודל שניתן לאמץ. זאת נסיכות שהאחריות על בטחונה מוטל על ספרד וצרפת והאחריות הזאת מתמלאת במלואה למרות חילוקי הדעות בין שתי המדינות (למי שזוכר את "מלחמות היין והחלב").

לגבי גושי ההתיישבות, אין שום סיבה להוריד אותם והדבר אינו בא בחשבון, לא מפנים כשלוש מאות אלף יהודים, בשל גחמה של נשיא אמריקאי.

באותה מידה אין לדבר על קונפדרציה בין ירדן לפלסטינים. חוסיין הבין זאת ושמח מאד להיפטר מהגיבנת הזאת.

לדעתי, נטילת אחריות משותפת של ירדן וישראל על גורלה של האוטונומיה ישרת בסופו של דבר את כל מטרות הצדדים.: מניעת חדירה והשפעה של גורמים אסלאמיים קיצוניים, ריסון התנועות הקיצוניות ואפשרות לפקח עליהן לבל יתעורר שם שוב הטרור.