לא בטוח שזה כל כך פשוט.

נכון שלא יהיה זה מן התבונה מצד אובמה והמערב לחבק את המפגינים בדיוק כפי שכתבת, חיבוק דב.

עם זאת גם התעלמות לא באה בחשבון. קודם כל חשוב להבהיר הן למפגינים והן למשטר שיש מי שמתבונן, רושם ומסיק מסקנות (או, כמאמר אשכול המנוח, הפנקס פתוח והיד רושמת). כמו כן, למרות כל הציניות, יש עדיין מחויבות של ארה"ב והעולם החופשי לצדק וחופש. לעניות דעתי לא היה זה נכון, לא מוסרית, גם לא פרקטית להעמיד פנים שאין לארה"ב כל דעה על המתרחש באירן.

גם לא כל כך בטוח מי פה אוכל דגים מסריחים ועוד ניראה מי יגורש בסוף מהעיר. בינתיים ניראה שאובמה כמעט נהנה מההתכתשות המילולית שלו עם אחמדינג'אד שרק ניראה היסטרי יותר ויותר כשהוא מאיים להעניש את ארה"ב ולגרום לה להתחרט על מעשיה. ביחד עם קים ג'ונג איל שמאיים בגשם גרעיני ללא רחם (למיטב זיכרוני הפעם הראשונה שמדינה גרענית מאיימת בצורה בוטה כל כך להשתמש בנשק כזה) שני אלה מעידים קבל עולם על עצמם הרבה יותר מאשר על מושאי איומיהם.

וכמובן, אובמה הוא אחרי הכל פוליטיקאי (וככזה הוא ממולח למדי) והוא ספג דיי הרבה אש מן הרפובליקנים על הדיבור הרך שלו בשבוע הראשון למהומות וכמו כל פוליטיקאי טוב גם אובמה יודע שצרות מבית הן הראשונות בהן צריך לטפל הרבה לפני מהומות בכל מיני ארצות רחוקות שתושביהן תמיד נשמעים כועסים כשהם מדברים.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006