למרות שזה מאוד נדיר, עדיין קיים במדינת ישראל משהו קטן וטוב. למרבה הפלא אנחנו גם שונים מאוד מארה"ב בעניין הזה.
בכל מה שנוגע לפגמים טכניים בהליכים משפטיים, בתי המשפט במדינת ישראל ממש לא ממהרים לתת לחשודים להנות מהם.
ככלל, ככל שהעבירה יותר חמורה כך הסיכויים שחשוד ישוחרר בגלל פגם טכני שואפים לאפס.
בארה"ב אין שום בעהי שחשוד ברצח כפול ייצא לחופשי בגלל טעויות טכניות זניחות וטפשיות. אגב, בארה"ב גם אין "זיכוי מלוכלך" וזיכוי "נקי" כמו שבארץ יש זיכוי מחמת הספק (הוא הזיכוי במקרים של זיכוי בגלל פגם טכני) וזיכוי מוחלט מטעמים אחרים.
מה שחשוב לזכור במקרה הנדון הוא שהפגם הטכני הוא לא פגם טכני טיפוסי אלא כזה שפוגע קשות במהימנות הראיה!!! לא מדובר על "סתם" פגיעה בזכויות נאשם אלא מדובר במקרה שבו הפגם פוגע מהותית במשקלה של הראיה ויוצר ספק בעצם מהימנותה. כלומר, השחרור למעצר בית נובע בין היתר בגלל החשש שאכן יש טעות בזיהוי.
ולשאלתך האחרונה, DNA של חשוד שנמצא בזירת פשע / על כלי נשק עשוי לשמש ראיה בלעדית, יחידה ובודדת להרשעה גם בעבירת רצח.
על רשלנותה של המשטרה והפרקךיטות אפשר לכתוב בערך ספריה שלמה. ככה זה כשהשכר שניתן נמוך כמעט כמו אינטליגנציה של חבר כנסת. כל הטובים בורחים לשוק הפרטי.