התעשייה הצבאית הגרמנית הייתה בתהליך של הרס ובנייה מחדש מרגע שהתחילו ההפצצות הגדולות של בריטניה על עריהם. הייצור התעשייתי של גרמניה המופצצת היה גבוה יותר מזו של גרמניה הלא מופצצת. זאת בגלל תהליכי מודרניזציה והתערבות ממשלתית בגרמניה, עוד בזמן המלחמה ולא רק אחריה.

כן, הגרמנים הפעילו ביזור כוח כדי למנוע התעצמות של חונטה צבאית, הם כן חששו מהפיכת חצר, אבל הם האידרו את המצב באמצעות אידאולוגיה הנאצית: לפי עיקרון החזק השורד: הגרנל העדיף מתעלה על מתחריו, פקיד הממשלה מתקדם באמצעות תחכים על מנהליו וכד'...

בדיקטטורות מודרניות, יש שלושה כוחות צבאיים מלאים וחופפים:
המשטרה החשאית (מוחבאראת, גסטאפו, סיקוריטאטה...)
המשמר הלאומי (משמרות המהפיכה, האס-אס, כוח-17, משמר הריפובליקה, הקומנדו הסורי וכד'... )
והצבא הרגיל (הוורמאכט, הצבא הרומני, הצבא הסורי, הצבא המצרי וכד'... ).

גם בבריטניה הדמוקרטית נותרו שרידי ימים עברו: עם משמר המלכה כצבא פנימי לכל דבר (על הנייר לפחות).

אלא שאצל הגרמנים, הייתה חלוקה נוספת מעבר ל"מקובל", חלוקה רשמית ובלתי רשמית בין נאמנים לפחות נאמנים.
והיה עידוד למלחמות גנרלים. היה היעדר בתכנון ארוך טווח לנושאי טכנולוגיה...

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה