אז אני אתן פה את שני הסנט שלי

א. לשאלתך - אני לא חושבת שזה מאד משנה לתואר שני. אני לא מכירה אף אדם שלמד איתי במסלול דו חוגי
ונזקק להשלמות. עם זאת, זה מוביל אותי לסעיף ב'

ב. אני כמעט ולא מכירה אנשים שהתחילו איתי תואר ראשון במסלול דו חוגי וגם סיימו במסלול דו חוגי.
הבעיות, בעיקר כאשר מדובר במסלול המשלב את מדעי החיים כאחד החוגים, הן גם פטורים מחלק מהמעבדות,
מה שגורם (לפחות בעיני) לחוסר בידע בסיסי, וגם העומס המטורף, בעיקר בשנה ב'.
אני למדתי תואר חד חוגי, והעומס בשנה ב'היה מטורף. שבעה קורסים גדולים בסמסטר ראשון, מהם שלושה עם מעבדות,
ודחיסה מטורפת של המבחנים. רוב מי שנשר מהתכנית הדו חוגית, עשה זאת בתחילת שנה ב'. רובם היו
או ממסלול פסיכוביולוגיה, ואז בחרו באחד החוגים, או ממסלול ביולוגיה ומדעי הסביבה/מדעי כדה"א.
היו מעטים ששילבו ביולוגיה וכלכלה או ביולוגיה וכימיה וכו'.

מי שאכן התמיד במסלולים האלה - היו האנשים שלימודים באים להם בקלות (לרוב).
לגבי מערכת - זה נכון, וזה נכון גם לחד-חוגיים במדעי החיים בעברית שלוקחים קורסים בהדסה. רצוי, אם רק
ניתן, לקבץ אותם ליום (התחבורה להדסה הרבה פחות טובה מאשר להר הצופים)

המלצה כללית לכולם - קחו גם קורס אחד או שניים מנותקים לחלוטין מהחוגים שלכם. אני לקחתי קורס בג"ג
עירונית-היסטורית של ירושלים. אמנם הצריך נסיעה להר הצופים - אבל גיוון, וזה זכור לי כאחד הקורסים המהנים.
אפילו בזמני ניתן היה לקחת 8 נ"ז מחוץ לפקולטה. בטכניון, למשל, מעודדים את זה ואף מחייבים 2 נ"ז בספורט.


הערה אחרונה לסיום - עדיף תמיד ללמוד במסלול דו חוגי מובנה, שיש בו עוד סטודנטים, מאשר במסלול בו אתה
הסטודנט היחיד וצריך לעשות לבדך את כל ההתאמות.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20