אורי,

לא הצלחתי להגיע בזמן כדי להגיב להודעה שלך (לחץ פתאומי בעבודה ועניינים אחרים) ובינתיים הודעת (לצערי) על פרישתך מהאשכול. רציתי בכל זאת להגיב לתגובתך כי נגעת בכל כך הרבה נושאים שמעניינים אותי. מכל מקום (שוב) אני בדרכים והתגובה הזו נכתבת על הסלולרי אז סליחה מראש על המון טייפוס ועריכה גרועה, כולי תקווה שתקרא בכ״ז ואולי גם תגיב.*

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אני מניח הנחות בדיוק כפי שגולדה הניחה הנחות. נורא קל להיות גיבור מקלדת ולהגן על החלטה מטומטמת, שאין שום בסיס להניח שהצילה אותנו - ויש בסיס רחב להניח שעלתה לנו באלפי הרוגים. רואה? אפשר לכתוב השמצות באותה צורה, רק מהכיון ההפוך. ההבדל הוא שאנחנו יודעים כמה נזק* גרמה החלטת גולדה, וממש לא יודעים בבטחון שהחלטה הפוכה הייתה בכלל גורמת נזק... עובדתית, דדו, שאתה מתפעם מתפקודו במלחמה, סבר אז ואח"כ ועד יום מותו, שלו אושרה תקיפה מקדימה, היינו חיים בעולם אחר, אבל כנראה שגם דדו היה גיבור מקלדת...

קודם כל הביטוי ״לוחמי מקלדת״ לא בא בכדי לפגוע לא בך ולא באף אחד אחר (ושם לב שלא הוצאתי את עצמי מהכלל הזה). כשאנחנו בפורום אנחנו לוחמי מקלדת, זו לא המהות שלנו כבני אדם, רק תפקיד זמני שאנחנו לוקחים על עצמנו מדי פעם. בבטוי ״לוחם מקלדת״ כוונתי שאנחנו לא חייבים לקחת אחריות על התוצאות של יישום הדעות שלנו כפי שהן נכתבות בפורום (כי אין לנו את הסמכות להחליט על יישום הדעות הללו). אין לי ספק שאתה, כמו גם אני, כמו כל אחד שכותב פה, יש לנו גם תחומי עיסוק אחרים בהם אנחנו דווקה כן מוחזקים אחראים ולא יפתיע אותי בכלל עם כמה שפה ממליצים לנתק את היחסים עם כל מדינות אירופה ולהכריז על תורכיה מדינת אויב זהירים יותר כשהם מתדיינים עם השכנים שלהם בענייני ועד הבית.

הנקודה שלי היא שאנחנו צריכים להראות מעט ענווה ולתת קצת קרדיט לאלו שכן נושאים באחריות ושאין להם את הפריוילגיה של לדעת מראש מה יהיו תוצאות ההכרעות שלהם. אגב, זהו לקח ראוי לא רק לכותבי פורומים ובלוגים אלא גם לעיתונאים, היסטוריונים וגם יועצים למיניהם.

כל זה לא אומר כמובן שפוליטיקאים הם מעל לביקורת או שלא צריך לבחון את ההכרעות שלהם אבל הנטייה שלי היא לכתוב בפחות נחרצות ממך.

לא ברור לי איפה בדיוק ״התפעמתי״ מביצועי דדו במלחמה אבל זה לא שהוא צריך אותי, בכל החומרים שקראתי על המלחמה תמיד הוא קיבל ציונים גבוהים על תפקודו בשעת החרום (ולדדו, כפי שתושבי הצפון יכלו להעיד מייד לאחר מלחמת ששת הימים, עמדו עוד זכויות רבות לפנים). למרות כל זה גם דדו, כמו גולדה ודיין, בדין הלך כי סיבת האסון לא הייתה התפקוד שלו או שלה או של דיין בזמן הלחימה, בוודאי לא תפקוד הלוחמים, אלא חוסר המוכנות של הצבא למלחמה ובנקודה הזו אחריותם של דדו ודיין ישירה יותר מזו של גולדה שמלחתחילה, מחוסר השכלה צבאית, הייתה תלוייה לחלוטין בשני אלה (ובאחרים) בענייני בטחון.

אתה כמובן צודק לחלוטין שדדו שתבע את המכה המקדימה המשיך להחזיק בדעתו גם אחרי המלחמה ואין לנו כל סיבה להניח ששינה את דעתו (ומכל מקום נפטר זמן קצר אח״כ, אגב, בבריכה בה עשיתי את רוב זמני בקייצים של ילדותי). העניין הוא שהפרספקטיבה של הרמטכ״ל שונה מזו של ראה״מ. הראשון תפקידו לתת את הפתרון הצבאי הטוב ביותר ואין ספק שמכה מקדימה הייתה פתרון טוב מלהמתין ולספוג. לראה״מ שיקולים נירחבים יותר וגם, לפעמים, גישה למידע שאינו בהכרח זמין לרמטכ״ל. אם כל הכבוד לדדו, בלי טיפה אחת של ציניות, לא היה לו הנסיון שהיה לגולדה בהתדינות עם מנהיגים זרים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אתה חושב שהכי פחות הרפתקני זה להפקיר 500 חיילים בקו בר-לב ו300 חיילים בקו התילים. אני חושב שזו הייתה החלטה מופקרת שבדין גרמה לכך שהאישה הזו תיזכר לעד, בעיקר בגלל יוה"כ. דיין, ושיא יוקרתו הבטחונית, הם דבר חמוד למדי, אבל גולדה ידעה להגיד לדיין לא כשרצתה. הניסיון הפתטי שלה להתלות בגנרל שהסכים איתה, נראה גרוע במיוחד, בהתחשב בכך שהגנרל הפעיל הבכיר ביותר מ-מ-ש לא הסכים איתה...

לא לצאת למכה מקדימה (להפקיר מילה קשה) הייתה החלטה מחורבנת! להתחיל מלחמה גם זו היתה החלטה מחורבנת. כשמודיעים לראה״מ שבעוד כמה שעות תתחיל מלחמה (וגם בציון הזמן מפשלים ותודה לאלי זעירה, אריה שליו, יונה בנדמן (ברח לי השם של קצין המודיעין של פיקוד דרום, גם הוא ראוי להופיע בשורט ליסט) ושאר גאוני אמ״נ) אין לה אופציות טובות! גולדה שגם אם אתה מטיל ספק בתבונתה (ואתה לא היחיד, בעניין גולדה אין ספק שתמצא ביוסי שריד בי ברית נאמן) אתה בוודאי לא מפקפק בנאמנותה ואומץ ליבה הכריעה כמיטב יכולתה. מהמלחמה יצאנו, איכשהו, את הסיוע האמריקאי קיבלנו וגם השתמשנו והקריירה הפוליטית של גולדה הסתיימה (ובצדק כפי שכבר כתבתי בהודעתי הראשונה). הטיעון היחיד כנגדה הוא שניתן היה אולי לצאת מהצרה בפחות כאב אבל זו ספקולציה ולעולם לא נדע מה היה קורה לו...*

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori היה פה יופי של בילט-אם ערבי, היה פה פינוי מבוהל של יועצים רוסיים, הייתה פה התרעה של מקור מדועיני בכיר מאוד, והיה פה סיכון של "הצטיירות כתוקפנית" בעיני ממשל אמריקני (סתם לידיעה, במלחמת ששת הימים ב-א-מ-ת היינו התוקפנים, ומלחמה זו היא הבסיס ליחסים הבטחוניים המפוארים* שנוצרו עם ארה"ב - הם סימפטו אותנו עוד קודם, אבל החלו לאהוב אותנו רק כשגילו שיש בנו גם ערך מבחינתם...). תגר ודוגמן היו הפקת לקחים ממלחמת ההתשה וויטנאם, ובכל מקרה, תקיפה מקדימה שלנו הייתה מביאה תוצאות אחרות. מה לעשות שכשאתה יורה ראשון, הצד השני נמצא בנחיתות. תמיד.

ברור שהיה בילט אין אמיתי של בניין הכוחות והיתה כמובן גם הדרמה של פינוי היועצים וכל השאר רק שכל זה, בניגוד למלחמת ששת הימים, קרה הרחק מתודעת התקשורת ודעת הקהל העולמית. למעשה ההנהגות במערב היו עיורות למתרחש בדיוק אם לא יותר מההנהגה הישראלית. האמריקאים שהיו מטומטמים מספיק לסמוך על המודיעין הישראלי עוד טרחו להקשר לשאול מה קורה (לפני פרוץ הקרבות), קיבלו מאמ״ן את התשובה הרגילה, וחזרו לישון.

מעבר לזה שהטענה שלך שבמלחמת ששת הימים אנחנו היינו התוקפנים מוצדקת בערך כמו לטעון שבריטניה וצרפת היו התוקפניות במלחה״ע השניה בגלל שהכריזו מלחמה על גרמניה לאחר הפלישה לפולין (מבחינה משפטית היו הבריטים והצרפתים מחוייבים אמנם לפתוח במלחמה מתוקף הברית עם פולין *אבל סגירת מיצרי טיראן היתה עילה לגטימית למלחמה מצד ישראל והרי עד לאייזנהאור שכבר היה על ערס דוואי הגיעו בכדי להוכיח שארה״ב במסגרת סיכומי הנסיגה מסיני לאחר קדש העניקה לישראל התחייבות שהמיצרים ישארו פתוחים). אבל חשוב יותר הוא שהבילט אפ לששת הימים היה גלוי לחלוטין (ישראל הופתעה אמנם מכניסת כוחות נאצר לסיני, אנשים שוכחים שאמ״ן המהולל פישל ב67 לא פחות מב73) וסייע לבנות דעת קהל עולמית אוהדת לישראל.

למרות שתגר ודוגמן היו אמורים ליישם לקחים ממלחמות ויאטנאם וההתשה אני בספק עד כמה היתה הטכניקה מושלמת. הרי באמצע המלחמה עוד תפשו איזו סוללה מיצרית שלמה והמידע שהופק ממנה סייע לשיפור מערכות התראה על מטוסי חיה״א (שלא לדבר על כך שבערצב 19 נעשה שימוש במטוסי F-15 וF-16 לדיכוי חיל האויר הסורי, מטוסים שלא היו קיימים אפילו בארסנל האמריקאי ב1973).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori גולדה הבטיחה לעצמה תמיכה של מעצמה באיחור נוראי. קיסינג'ר משך ה-מ-ו-ן זמן. חזית הצפון ניצלה ל-פ-נ-י שהוא הפסיק לעכב (אני מניח שזו אחת הסיבות שהוא הפסיק לעכב - הוא ראה שכנראה בכ"ז אנחנו עדיין שווים משהו...). תקדימי העבר ממש לא עמדו לימינה, כיוון שבעבר הוכח שאין על מי לסמוך, כפי שהוכיח מסע חיזורי אבא אבן בתקופת ההתמנה ב1967...

חזית הצפון ניצלה? נכון אבל...*
בשלושה עשר לחודש, כבר עמוק על אדמה סורית, נתקלו כוחות צה״ל, כרגיל בהפתעה, בכוחות המשלוח העירקים. נכון שהעירקים יצאו בשן ועין מההתקלויות הראשונות, גם בגלל התאום העלוב עם הסורים והכוחות הירדנים, אבל בתוך כמה ימים הם התארגנו והשתפרו. ספק רב עם צה״ל אכן יכול היה להגיע לדמשק, טוב שלא ניסו, ובכול אותה תקופה לחמו כוחות צה״ל בחירוף נפש רק ע״מ להחזיק את שטח המובלעת.*

אנחנו ניזקקנו נואשות לסיוע האמריקאי לא כל כך בכדי לעצור את המצרים והסורים כמו בכדי לוודא שיהיה לנו הציוד הדרוש ע״מ למנוע מהם לבצע מהפך שני במלחמה.

אגב, אחת הסיבות להתמהמהות האמריקאית היתה שגם הם לא הבינו את חומרת המצב. בסופו של דבר, מטעמיהם שלהם, הם ביצעו כמה גיחות צילום שהפכו לאחד הפרטים היותר אקזוטיים במלחמה. היה אשכול מצויין בפורום צו״ב בדיוק על העניין הזה (אין לי איך לצרף לינק פה אבל למעוניינים אפשר לעשות חיפוש על SR-71).*

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori לא, הרבה יותר משיחית. אני לא מחפש לשלוט על איש. אני מחפש לשרוד. אני מסכים שאכן המיעוט הערבי כאן גדול מדי, אבל אין דבר הזוי יותר , משיחוד שכן אלים, אם רוצים לשכנע אותו להפסיק להציק. מה לעשות, כשמישהו מזהה חולשה, הוא לרוב ינצל אותה - בעיקר כשמדובר בארגוני טרור רצחניים שמלכתחילה לא חושבים שמותר לך לחיות פה... המיעוט הטמילי אכן הצליח מאוד - סע לחצי האי ג'פנה ושמע את דברי ההתפעמות שלהם מהצלחת הנמרים - אכן, הם השיגו המון...

ידוע לי שאתה לא מבקש לשלוט על הפלסטינאים, הרי הקונסנזוס הרחב ביותר בארץ הוא שאף אחד לא באמת רוצה לשלוט עליהם. גם אנשי ימין מושבעים שלא מוכנים אפילו לשמוע על שום נסיגה רואים את השליטה בפלסטינאים כרע הכרחי, בוודאי שלא כמטרה. העניין הוא, כמובן, שזה לא משנה כלום כל עוד התוצאה הסופית היא אותה התוצאה; אנחנו שולטים בהם למרות שכולנו יודעים שזה רע מאוד בשבילנו כשכמה מאיתנו פשוט סבורים שזו האופציה הפחות גרועה.

ייתכן מאוד שאתה צודק. בסך הכול כרגע, אחרי עשור של שפיכות דמים נוראה בינינו לבינם גם לי לא ברור כיצד תוכלנה אי פעם לקום פה שתי מדינות לשני עמים (ואם כל הסימפטיה תהרוג אותי אם יש לי מושג איך אובמה מצפה להשיג משהו אפילו דומה לשלום). המחלוקת בינינו היא על נקודה אחרת; בעיניך ניתן להמשיך בסטטוס קוו, בעיני זו התאבדות בהילוך איטי.

לא לגמרי ברורה לי התגובה שלך לעניין הטמילים. לא ניסיתי לטעון לאיזה הצלחות מרהיבות עין של הנמרים, טרור ניתעב בעיני ב-ד-י-ו-ק כמו שהוא ניתעב בעיניך, אבל הטמילים כן הצליחו להפוך את החיים בסרי לנקה לסיוט גרוע בהרבה מכל שחווינו פה מערביי השטחים, על אחת כמה וכמה מערביי ישראל. נידמה לי שאנחנו ממעיטים מיכולתם של הערבים אזרחי המדינה להרוס את המדינה הזו לבדם (בגלל זה חביבות עלי תכניות חלופי שטחים למיניהן ואם יהיה לנו מזל עוד נרויח בסוף ממפעל ההתנחלויות שההגינות מחייבת אותי לציין שתמיד התנגדתי אליו).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori יפה מצידך שאתה בעד "שתי מדינות לשני העמים", כיוון שהם לא בעד זה. הם בעד שתי מדינות, נקודה, וזה שהשלומיסטים מתעלמים מסוגייה זו, וזה עצוב למדי. אגדות המדינה האחת הן כמובן תעמולה שלומיסטי שטותית, שחבל שגם אתה נתפס לה. אין כוח ביקום שיכול לדחוף מישהו להתאבד אם הוא לא מחליט על כך בעצמו. אם תהיה כאן מדינה אחת, זה רק אם אדיוטים משיחיים מהשמאל כאן, יזכו בבחירות ופעלו לממש רעיון דבילי זה. כרגע זה נראה לא סביר, וכנראה שהחורבן שלנו לא יגיע מכיוון זה...

כן, גם אני חשבתי שזו נדיבות לב יוצאת מהכלל מצידי לתמוך בשתי מדינות ונורא נעלבתי שההם אמרו לא.

תראה, אתה כבר יודע שאין לי הרבה יותר אשליות מכפי שיש לך בנוגע לטיבם של השכנים אז אתה יכול לחסוך לשנינו את המאמצים לשכנע אותי שהם לא באמת מוכנים לקבל אותנו פה, שוכנעתי וממילה סברתי כך עוד לפני שהתחלתי לכתוב בפורום הזה.

בוא נתמקד במקומות בהם דעותינו חלוקות, שנינו סבורים שמדינה דו לאומית היא אסון רק שלדעתי, בניגוד לדעתך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בו המציאות תכפה עלינו את האסון הזה.

אם לחזור לדיון הישן שלנו על דרום אפריקה, לדעתי מה ששבר את הלבנים בדרא״פ היתה ההכרה בכך שהסוף הוא בלתי נימנע. הדבר נכון גם פה! הפלסטינאים יכולים לקבל מדינה משלהם, להפוך לאזרחים שווי זכויות במדינה ערבית (או אחרת) שתקבל אותם או להפוך לאזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. הפלסטינאים יכולים לחיות בפחות רווחה חומרית ואם פחות חופש ביטוי אבל כאזרחים שווי זכויות בדקטטורה ערבית אבל הם לא יכולים להיות אזרחים סוג ב׳ במדינה יהודית גם אם באופן מוחלט מצבם טוב יותר ממצב אחיהם בסוריה ועירק. יתכן שלפני מאתיים שנים ניתן היה לקיים מצב כזה ואולי בעוד מאה שנה שוב ניתן יהיה אבל במציאות הפוליטית, מוסרית וחברתית של המערב כיום המצב הזה הוא בלתי ניתן לקיום לאורך זמן ואנחנו תלויים מאוד במערב לקיומנו.

הימין, כמובן ובצדק, לא מציע גם מתן זכויות אזרח לפלסטינאים. הפנטזיה הימנית שהיא מנותקת מהמציאות בדיוק כמו מקבילתה ה״שלומיסטית״ שמאלנית היא שניתן להמשיך ולקיים את המצב הנוחכי לנצח. הכשלון הימני הוא להכיר בכך שאנחנו מצליחים, בצפורניים, לקיים את שליטתנו בפלסטינאים כי כולם, חוץ מהימין, מניחים שהשליטה הזו היא זמנית בלבד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori חבל, כיוון שאני פחות התלהבתי ממצויינות הטיעונים, וממצויינותו של פרס, עימו עשיתי חסד אדיר,* כשהתייחסתי אליו רק כראש ממשלה, בעוד שאת מירב הנזקים הוא גרם בתפקידיו המיניסטריאליים* השונים, וכראש אופוזיציה שמזדעק כנגד הפגזת כור אטומי של *פעיל השלום צדאם חסין...)

לפרס יש רקורד ארוך מאוד ושנוי במחלוקת לא פחות. לא נתחיל עכשיו דיון בכל תולדות פרס כי אז האשכול הזה לא יגמר לעולם ומעבר לכך כבר הודעת שסיימת להגיב פה ( למרות שכולי תקווה שאתה לפחות קורא ואולי תחליט להגיב בכל זאת)*

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אין לנו שום יכולות בלתי מוגבלות. יש לנו הרבה יכולות להפעיל מניפולציות בארה"ב, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, ויכולת הממשל האובמאי העויין ללחוץ עלינו, מאוד מוגבלת, כפי שניתן לראות בימים האחרונים... בכל מקרה, אני משתתף בצערם של כל אלה שלא יכולים לזכות כאן בבחירות, ואז מבקשים מגורמים* חיצוניים שיכפו על ממשלתה הנבחרת של ישראל לנקוט מדיניות שרוב הציבור כאן מתנגד לה. זוהי הנאורות בהתגלמותה, וחבל שהגורמים החיצוניים לא מצליחים בכך...

אתה צודק לחלוטין בכך שהסתייעות בגורמים חיצוניים בכדי להשפיע על מדניות מדינה היא בלתי ראוייה ומסוכנת. קשה עם זאת לפעמים להציב גבול מדוייק בין השתתפות לגיטימית בפורום בינ״ל כזה או אחר לבין גלישה במדרון חלקלק וגם לטעמי יש בשמאל שחמו את הגבול הזה למרות שקרוב לוודאי שסף הסלחנות שלי גבוה משלך ( ולא באתי לטעון שדעתי טובה מדעתך).

אבל מפתיע אותי שאתה לא רואה את הסתירה בטיעון שלך; מצד אחד אתה טוען, בצדק לדעתי, כנגד ישראלים שמנסים לעקוף את ההכרעה הדמוקרטית של הציבור הישראלי ומצד שני אתה מרגיש בנח (ופה גם נגמרת ההסכמה בינינו) *עם המניפולציות (שימוש מדוייק מאוד מצידך) שאנחנו מפעילים בארה״ב. מעבר לכך שמוסרית המניפולציות הללו לא נכונות זה גם משחק מסוכן מאוד באש וכבר שנים שאנחנו מקבלים ריקושטים על כך, למשל בתיאוריות קונספירציה מכוערות על מעורבותנו כביכול בפגועי האחד עשר בספטמבר או בתגובה האמריקאית המוגזמת בפרשת פולארד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori שרון יכול היה לעשדות מה שרצה מספטמבר 2001. צ'ייני ביקר בארץ בסוף אותה שנה, וזכה לכינוי* "אביגדור צ'ייני" מפיו של אחמד טיבי, שטען שצ'ייני היה קיצוני מפרס בנוגע להצעות כיצד לפעול מול עראפת. צ'ייני זה ג'ו ביידן - לצ'ייני ב-א-מ-ת היה מעמד בממשל שבו כיהן... דיק צ'ייני בא מממשל בוש האב, אבל גם אז הוא הבולט שבתומכינו באותו ממשל, אלא שמעמדו היה חלש בהשוואה לזה של בייקר, שאמנם היה פרקליט בנושא פלורידה, אך היה מנותק לחלוטין מכל* השפעה בממשל בוש הבן.

טוב, אז כבר תיקנו את זה למספטמבר כך שעכשיו העיקוב של שרון הוא רק חצי שנה. להזכירך גם לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר לקח זמן להבין לאיפה נושבת הרוח ומה יהיו ההשלכות. היום אנחנו יודעים אבל אפילו לאמריקאים לקח זמן (כמעט חודש עד לתגובה הראשונית והמהוססת משהו באפגניסטן והרבה יותר זמן עד לעירק).

אכן לבייקר לא הייתה השפעה רבה על ממשל בוש הבן, כולל הדו״ח המפורסם שהיה שותף בכתיבתו, אבל, שוב, לקח זמן להבין להיכן מועדות פני הממשל שהיה עוד חדש. להזכירך האינטיפדה השנייה פרצה בכלל במשמרת קלינטון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori לפי המבחן שלי הוא קיבל מדינה במצב ביש, דרדר אותה עוד יותר (מה לעשות, הטרור גדל במשך* שנה שלמה של שלטונו), חילץ אותה חלקית - ואז הפיל אותה לבור עמוק במיוחד. קשה להבין איך זה מזכה אותו עפ"י המבחן שלי, אבל מילא...

זה מזכה אותו לפי המבחן שלך כי לדעתי (ונידמה לי שגם לדעת קנגס ושרוקי) שרון על כל מגרעותיו הרבות החזיר את המדינה במצב טוב משקיבל אותה (לא בתחום טוהר המידות אבל כן בבטחון ובכלכלה). הויכוח הוא לא על תקיפות המבחן שלך אלא האם שרון החזיר את המדינה במצב טוב משקיבל ואנחנו חלוקים פה בדעתנו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori אובמה קיבל מדינה שנמצאת בשפל בתחום הכלכלי - ומסתבר שהוא ממש לא מצליח להעלותה על* דרך המלך, למרות שהוא נחוש בהחלטתו לשבור את השיא של קלינטון בכל הנוגע לכניסה לגרעון... בתחום הבטחוני, הוא קיבל מדינה במצב ה-ר-ב-ה יותר טוב מזה שקיבל קודמו, והתנהלותו הנוכחית די מבטיחה שהוא ישאיר ירושה שדווקא ליורשו יהיה קל להיות נשיא דגול, והלוואי ואתבדה...

אכן, הלוואי ותתבדה כי נשיא אמריקאי כושל זה רע מאוד גם לנו. אגב, אתה מודה שאובמה קיבל מדינה במשבר כלכלי ורושם לו בטור החובה שהוא לא מצליח להוציא אותה מהמשבר (ולא בטוח שאתה צודק ובכלל כדאי אולי לחכות קצת ולראות מה באמת יקרה), בוא לא נשכח ממי בדיוק הוא קיבל את המשבר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori בוש הוא מועמד רציני לטיפש הגדול ביותר בעולם, ולמושחת הגדול בעולם, ולאיש השטחי ביותר, חוץ מביבי, שגם הוא נורא טיפש ושטחי - וצריך גם לציין שיש את שרה וכולנו נורא שונאים אותה, וגם היא נורא גרועה כמו בוש, ואפשר למרוח עוד קלישאות כהנה וכהנה. מאז מלחמת העולם השנייה הגרוע בנשיאי ארה"ב, בפער עצום, הוא ג'ימי קרטר. סביר שהוא גם גרוע מהארדינג, והובר - וזה אתגר לא מבוטל... מצד שני, אובמה פתח היטב, וכבר עכשיו נותן לו פייט מרשים (אני שב ומציין - נשיא טוב לא נמדד שיכולתו להיות אהוד ע"י MSNBC וע"י CNN, או ביכולתו לשלוט באופן מוחלט בשימוש בטלפרומטרים, אלא בהובלת מדיניות כלשהי באופן מוצלח).

רד מזה אורי, אתה יודע שאף פעם לא כתבתי פה ככה. מתי ירדתי על נתניהו (והשימוש בשרה בכדי לנגח אותו בכלל בזוי בעיני). בוש הוא לא הטיפש הגדול ביותר בעולם (למעשה הוא לא טיפש בכלל ובמובן מסויים זה רק מחמיר את השיפוט שלי כלפיו), בשחיתות גם צרכני קלישאות מובהקים לא זכור לי שהאשימו אותו ועל שטחיות נאמר רק שראינו כבר נשיאים שהביעו יוצר עניין בעולם הסובב אותם אבל ניחה. כל זה לא משנה את העובדות; שתי מלחמות כושלות, האחת מהן לא ברור בכלל למה ושלידתה בשקרים (כולל חשיפת סוכנת סי איי איי), המשבר הכלכלי החמור ביותר בעולם מזה שבעים שנה, עצירת מימון פדרלי לחקר תאי גזע אובריים, הכשלת פרוטוקול קיוטו (ותעשה לי טובה ואל תספר לי שהתחממות גלובלית היא מיטוס או שאין לפעילות האנושית השפעה על שנויי האקלים), ועוד רשימה אין סופית כמעת של החלטות גרועות ולא רציונליות בהן הועדפו למשל שיקולים דתיים על שיקולים מדעיים. בוש נפרד מהבית הלבן לאחר שמונה שנים כנשיא לא פופולרי של אומה לא מרוצה ועוד הותיר אחריו את המפלגה הרפובליקנית מרוסקת. נשיא בינוני? תזהר שמה תוריד אותך נדיבות לבך מנכסיך.*

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori השאלה איזה עראק נראה לאחר הנסיגה האמריקנית, היא מ-מ-ש לא סוגייה שבוש אשם, אלא יורשו, שיש חשש שיבעט בדלי החלב שדיוויד פטריאס סידר לו (אותו גנרל שגדולי תומכי אובמה עשו עליו כרזה שהגדירה אותו כבוגד...). נכון לעכשיו אובמה לא עומד בהבטחתו לבריחה היסטרית מעראק, ובכך משמר את הצלחתו של בוש בעראק, ועראק, מאז תגבור הכוחות ב2007, היא סיפור הצלחה מופלא, ולא יעזרו הסיסמאות. איראן לא "הפכה" לחזקה בתקופת בוש, אלא לא נחלשה בתקופתו. כוחה של איראן מ-מ-ש לא היה תלוי בשאלת קיומם של שני משטרי הטרור שהיו בשכנותה, וכשלונו של בוש שלא טיפל בה, הוא מה שמונע ממנו מלהיות נשיא היסטורי. הפשלה של בוש מאוד חמורה, אבל החשיבה הכללית שלו לפחות במקום הנכון. אצל קרטר הפשלות נבעו מכך שהחשיבה שלו במקום הלא נכון, מעבר להיותו אנטישמי קטן ועלוב...

הגנרל פטריאוס לא פתר את בעיית עירק. הגנרל פטריאוס הצליח להשיג הישג זמני והוא גם היה הראשון שהודה בכך. אין בכך כל רע, פטריאוס עשה מה שהתבקש ובהצלחה. העבודה שלו היתה פלטפורמה טובה ליציאה או לפחות הפחתת הכוחות האמריקאים בעירק, לא להמשך אין סופי של הכיבוש האמריקאי.

קרטר היה נשיא קטן למדי וכושל מאוד. הוא בוודאי שלא היה ציוני גדול או אף ידיד ישראל אבל לדעתי לקרוא לו אנטישמי זו הגזמה (אם כבר אז ניקסון, לא נשיא גרוע בכלל מבחינת ישראל, היה אנטישמי כך שאין קשר ישיר בין אנטישמיות לבין מדיניות נשיאי ארה״ב כלפי ישראל)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori טוב, זה היה ארוך...

נכון אבל זה גם היה שווה לקרוא ולהגיב.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006