היי, גמני חייל ובחודש הבא אני אהיה בן 21 ואני יכול מאוד להזדהות עם ההרגשה שלך.
אני חושב שהיום אני נמצא במקום קצת יותר טוב מבעבר כי הכרתי חברים ממש טובים
עם תחומי עניין משותפים חזקים, אבל לפניהם גם אני הרגשתי בודד, ובעצם רובנו בודדים
כי לרובנו יש אינטרסים ליצור קשרים עם אנשים אחרים, ככה אני רואה את זה, ולמעטים שאצלהם
זה לא ככה יש המון מזל.

כך שלראייתי רוב האנשים במובן תאורתי בודדים ומאלצים את עצמם להסתובב עם אנשים שאין להם
קשר או חיבה אמיתית אליהם רק כדי לא להרגיש את הרגשת הבדידות שאתה חווה עכשיו,
אבל זה לא באמת עובד, ויש עוד הרבה אנשים שמרגישים כמוך ומתאמצים מאוד שתחשוב אחרת - היה חשוב לי להגיד את זה בעיקר בגלל שכשאני בדאון כשאני יודע שאני לא היחיד, זה מאוד מעודד אותי.

אני לא חושב שאתה צריך להילחם בזה, אני לא חושב שתשיג חברים טובים אם תחפש אותם בכוח,
אין שום פסול בלחוות תקופה של בדידות, לפעמים זה רק עוזר לך להכיר את עצמך טוב יותר ולבחון
דברים יותר לעומק.

תן לעצמך זמן, שנה את גישת החיים שלך לחיובית, תתרכז בתחומי העניין שלך, ברגע שתתרכז בתחומי העניין שלך ולא בבדידות שלך אתה לא תשדר אותה ואנשים יסתכלו עלייך בצורה שונה.

ככה אני רואה את זה לפחות, בתור אדם שעבר תקופה לא נעימה של בדידות, שאני חושב שהפקתי מימנה המון אגב.

בקשר לחברה - נו, רק היום גם אני חשבתי שכבר הגיע הזמן שגם לי תהיה (-: והינה תתפלא, יש עוד אנשים בגילך שזה לא קרה להם והינה אני אחד מהם ויש לי לא מעט חברים כאלה.

אז את השלב הזה בינתיים לא ממש עברתי אבל אני חושב ששוב, אל תנסה לגרום לדברים האלה להגיע בכוח, זה פשוט לא ילך ככה, וכדי שתכיר מישהי שבאמת תתאים לך ותמשוך אותך ולהיפך, צריך לחכות לא מעט זמן, יש אנשים שיכולים למצוא מכנה משותף עם כל אדם, יש כאלה שלא, תחכה לבחורה הנכונה,
אני עדיין מאמין שזה ישתלם.