העניין הוא שהטרילוגיה קיבלה מעמד של ספר קודש עוד לפני שנולדנו ולכן כשמגיעים לקרוא אותה רוב האנשים איכשהו "מוכנים" לקבל את הסירבול הזה משום שמראש הם מקבלים את העובדה שמדובר על יצירת מופת גם מבחינת הכתיבה.

בכל הרצף הסיפורי שמתחיל עם יציאת הרוהירים לגונדור/השלישיה לממלכת המתים ועד לסופו של הקרב בשדות הפלנור, שבירת הרצף היא פשוט נוראית! כאן ג'קסון - בחוכמה וגם בזכות המדיום הקולנועי ויתרונותיו - פשוט עשה פלאים ו"הציל" את הקטע הסיפורי הזה שעד שראיתי את הסרט היה נראה לי כמו איזה פרק בארמית שנשלף מספר דניאל בכלל. ומה שיות מעניין הוא ששמעתי לא מעט "שרופי טולקין" שדווקא מזועזעים בדיוק מאותו קטע עצמו בסרט. לך תבין.

.