אני מצלם בקנון ואחת העדשות האהובות עלי היא ה50ממ 1.4 שחביבה עלי במיוחד בגלל ה1.4. אתה בטח יודע שלעדשה הזו יש בעיה קלה של אברציה כרומטית שרק בRAW אפשר לתקן.

עכשיו, אני לא רוצה ליצור את הרושם הלא נכון, אני ממש לא צלם מקצועי או משהו כזה, סתם נהנה לצלם ולשחק עם התמונות על המחשב וכן, אתה צודק, יש המון אפשרויות עיבוד בJPG והתוצאה ניראת אכן נהדרת.

אני אמנם לא גרפיקאי אבל אני דווקא כן מתעסק באופן מקצועי בCG כבר הרבה שנים ולעריכה מקצועית של סרטים בהחלט צריך הרבה יותר אינפורמציה ממה ששמונה ביט נותנים ובמיוחד כשמדובר באימג'ים סינטטיים (מה שמכונה בארץ לפעמים "הדמיה"). הסיבה ששמונה ביט הוא סלחן כל כך בעיבוד צילום היא הרעש שיש אפילו בISO נמוכים. בתור נסיון אתה יכול פשוט לפתוח קובץ חדש בפוטושופ ולייצר באמצעות כלי המעברים מעבר חריף, למשל בין אינדיגו לצהוב כתמתם. יש לך סיכוי טוב לראות שבירות. במעברים מתונים יותר, למשל בין גוונים של כחול, אתה יכול להשיג בקובץ 16 ביט מעבר עדין ויפה אבל כשתשמור אותו בשמונה ביט לאחר סיום העיבוד יופיעו השבירות. אפשר במצבים כאלו פשוט לחזור לקובץ 16 הביט ולהוסיף רעש עדין, כמעט בלתי ניראה ועכשיו, כשמורידים לשמונת הביטים יש סכוי מצויין לקבל את התוצאה הרצויה. הנקודה שלי היא שבצילום אתה מקבל את הרעש הזה בחינם (אם רוצים או אם לא רוצים).

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006