ביום שישי האחרון הגעתי לחדר המיון בבית חולים מאיר עם מי שחש בחזיהו. קבלו אותו באופן מידי בחדר מיון למספר החולים היה קטן ממספר הרופאים וה"משרתים". ערכו לא את כל הבדיקות הנדרשות והוחלט לאשפזו להשגחה. המחלקה (פנימית), היתה נקיה ומסודרת, לא צפופה ולא דחוקה. האחיות והרופאים עשו את מלאכתם באמונה ודאגו בדחיפות להסדיר מקום למאושפז ולהמשיך את הבדיקות במהלך הלילה ובמהלך יום השבת. לא היה שום דוחק, אף "זקנה לא שכבה במסדרון" ואם זה לא היה בית חולים הייתי כותב שהיה ממש תענוג.
אחטא אם לא אציין גם את פקידות הקבלה שעשו תפקידן נאמנה והקלו על ההליכים הפורמליים.

עם תום האיפוז, צוייד החולה במכתב לרופא המתאר את "מחלתו" ובוא המלצות על המשך הבדיקות והטיפול.

כפי הניראה ישנן גם נקודות אור אפילו במעאכת הבריאות שלנו.