לא, לא קשה.
כשמקצצים בתקציבים להשכלה הגבוהה, בעצם יש פשרה על רמת ההשכלה הגבוהה בארץ.
אם היום אנו רואים זוכי נובל ישראלים - אני לא רוצה להיות נביאת זעם, אבל עם רמת ההשקעה של המדינה במוסדות
מחקר ותלמידי מחקר, עם צמצום התקנים וצמצום התכנים, הסיכוי שבעוד 30-40 שנה יצאו מכאן זוכי נובל הולך
ומצטמצם. אני יודעת כמה מקבלים אנשי סגל אקדמי. הם אמנם לא סובלים ולא רעבים ללחם, אבל הדבר האחרון
שניתן להגיד הוא שהמשכורות שלהם מנופחות. אדם במעמד מקביל במגזר הפרטי היה יכול לשלש את משכורתם.
עם כל זה עדיין לא דיברנו על הקיצוצים במלגות לתלמידי מחקר, הקיצוצים בגראנטים של המדינה, קיצוצים
תקציביים שמוכתבים מהכנסת והאוצר וגורמים לשימוש בציוד מיושן יותר ויעיל פחות (מאד משמעותי במס'
תחומים) והעסקת יותר ויותר מורים מן החוץ תו"כ קיצוץ בתקנים - מה שאומר שלתלמיד מחקר בארץ האופק
האקדמי די חסום. הסיכוי להשתלב במוסד זה או אחר כסגל אקדמי שואף ל-0. הרבה מאד מזה תלוי בקיצוצים
החוזרים ונשנים שמנהיג האוצר בשנים האחרונות על תקציבי המוסדות.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20